הנשיא
מהות התפקיד ותקופת הכהונה
הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת של יהודיה, ותפקידו לנהל את ענייני המדינה, לאכוף את חוקיה ולהגן על ביטחון המדינה, והכל בכפוף לחוקה ולמגילת הזכויות.
הנשיא נבחר בבחירות ישירות על ידי כלל אזרחי יהודיה.
תקופת כהונתו של הנשיא תיקצב לכהונה אחת בלבד בת 6 שנים. הכהונה אינה ניתנת להארכה ואין אפשרות להיבחר לתקופת כהונה נוספת לעולם.
תנאי הסף למועמדות
כל אזרח יהודיה רשאי להתמודד לנשיאות, ובלבד שעברו הפלילי נקי והוא בן 40 שנים ומעלה ביום הכרזת מועמדותו.
תנאי הסף הבלעדיים להשתתפות בבחירות לנשיאות הוא הצגת תמיכה חתומה ומאומתת של לא פחות מ-1% מכלל בעלי זכות הבחירה במדינה והצהרת נאמנות למדינה, למגילת הזכויות, לחוקה ולחוקיה.
אזרח שעמד בתנאים אלו יהפוך למועמד רשמי. שום רשות מרשויות המדינה אינה מוסמכת להתנות, לעכב או לפסול מועמדות מנימוקים סובייקטיביים. העם הוא הבוחן הבלעדי של כישורי המועמדים.
מנגנון הבחירות
הבחירות לנשיאות יתקיימו בשיטה של שני סבבים.
מועמד שזכה בלמעלה מ-50% מהקולות הכשרים בסיבוב הראשון, יוכרז כנשיא הנבחר.
במקרה שאף מועמד לא חצה רף זה, ייערך סיבוב בחירות שני (Runoff) בתוך 14 ימים, בו יתמודדו שני המועמדים שזכו במספר הקולות הגבוה ביותר בסיבוב הראשון. המנצח בסיבוב השני יוכרז כנשיא.
מימון פוליטי ושקיפות
ראו הרחבה בפרק הסנהדרין.
פנקס התרומות הפומבי - Public Ledger
המדינה תפעיל ותתחזק פנקס רשומות פומבי מבוסס טכנולוגיה, שבו תירשם ותפורסם כל תרומה פוליטית באופן שקוף וגלוי לציבור בזמן אמת, לרבות זהות התורם והסכום.
קבלת תרומה מחוץ למערכת זו, או הסתרת זהות תורם, תהווה עבירה פלילית ועילה מיידית לפסילת מועמדות או להדחה מכהונה.
המדינה תעמיד פורטל בחירות אובייקטיבי ושוויוני, בו יוצג פרופיל מלא של כלל המועמדים (לנשיאות ולסנהדרין) שאושרו, ותינתן להם במה להציג את קורות חייהם, השכלתם, הניסיון שלהם, ותוכניותיהם, בצורה אחידה ונגישה לכל בוחר.
סגן הנשיא
הנשיא הנבחר רשאי למנות סגן נשיא. מינויו של סגן הנשיא מסור לסמכותו הבלעדית והישירה של הנשיא, ואינו טעון אישור, התייעצות או שימוע מצד הסנהדרין או כל רשות שלטונית אחרת.
לתפקיד סגן הנשיא ימונה אך ורק אזרח יהודיה העומד, ביום מינויו, בכל תנאי הסף האובייקטיביים הנדרשים ממועמד לנשיאות (גיל, עבר פלילי נקי, והצהרת נאמנות).
במקרה של היעדרות או נבצרות זמנית של הנשיא, ימלא סגן הנשיא את מקומו ויפעיל את סמכויותיו הניהוליות.
במקרה של נבצרות קבועה, התפטרות או פטירה של הנשיא, יושבע סגן הנשיא כנשיא בפועל. תפקידו יוגבל לניהולה השוטף והרציף של המדינה ולאכיפת חוקיה ואסור יהיה לו ליזום שינויי מדיניות מהותיים.
עם השבעתו של הנשיא בפועל, חובה עליו להכריז באופן מיידי על עריכת בחירות מיוחדות לנשיאות, אשר יתקיימו בתוך 90 ימים. המנצח בבחירות אלו יושבע כנשיא חדש ויחל תקופת כהונה מלאה של 6 שנים.
(היה והנשיא בפועל יבחר להתמודד בבחירות אלו, יהיה עליו לגייס את חתימות התמיכה הנדרשות מכל מועמד).
מהות הנשיאות
סמכויות הביצוע ותקנות הנשיא
הנשיא מושל ומיישם את מדיניותו המקצועית באמצעות תקנות נשיאותיות. תקנות אלו יהיו בתוקף מלא ומחייב, כל עוד אינן עומדות בסתירה מפורשת למגילת הזכויות, לחוקה, או לחוקים שחוקקה הסנהדרין.
נשיא מכהן מוסמך באופן מלא לתקן, לעדכן, לבטל או להחליף כל תקנה נשיאותית שהותקנה על ידי קודמיו בתפקיד, ללא צורך באישור חיצוני.
המשכיות שלטונית וסמכות ביטול פרויקטים
תקופת ריסון נשיאותית: במהלך שנת כהונתו השישית והאחרונה, לא יהיה רשאי הנשיא ליזום, לתקצב או להתחיל בביצועם של פרויקטים, מיזמים או התקשרויות חדשות שעלותם הכוללת עולה על 2% מתוך התקציב הממשלתי השנתי המאושר, אלא אם קיבלו את אישור הריבון במשאל עם ייעודי.
סמכות עצירה וביטול שוטפת: נשיא מכהן מוסמך לעצור, לשנות או לבטל פרויקטים ומיזמים מתמשכים שאושרו ותוקצבו במסגרת התקציב השוטף על ידי ממשלים קודמים, אם מצא כי אינם יעילים כלכלית או אינם משרתים עוד את הציבור.
הגנה על זכויות חוזיות: ביטול מיזם, כאמור למעלה, ייעשה בכפוף לכיבוד החוזים שנחתמו מול גורמים פרטיים. המדינה תישא בתשלומי הפיצויים וקנסות היציאה הקבועים בחוזים אלו כדין, כמתחייב מעקרון קידוש הקניין והחוזים שבחוקה.
החריג - פרויקטים של הריבון: על אף האמור למעלה, מיזם או פרויקט שאושר ותוקצב באופן ייעודי על ידי אזרחי המדינה במשאל עם, הינו צו ישיר של הריבון. הנשיא אינו רשאי לעצור, להקפיא או לבטל מיזם זה על דעת עצמו. ביטול או שינוי של מיזם כזה יתאפשר אך ורק באמצעות הבאתו של הביטול עצמו לאישור הריבון במשאל עם נוסף.
הממשלה ושרי הקבינט
שרי הממשלה אינם נבחרי ציבור אלא פונקציות ניהוליות ומקצועיות הממונות באופן בלעדי על ידי הנשיא. חבר סנהדרין מכהן(או שכיהן בעבר) אינו רשאי להתמנות לשר בממשלה.
חלה חובה על הנשיא למנות אך ורק אנשי מקצוע בעלי כשירות והיכרות מעמיקה עם התחום עליו הם מופקדים. האחריות והסמכות לבחינת כישוריהם והתאמתם מסורה לנשיא בלבד.
לא תותנה כניסתו של שר לתפקיד באישור, התייעצות או שימוע מצד הסנהדרין או כל רשות שלטונית אחרת. השרים כפופים לנשיא באופן ישיר, והוא רשאי לפטרם ולהחליפם בכל עת.
ייאסר לחלוטין מינוי של שרים ללא תיק או תפקידים בעלי אופי סמלי והצהרתי שאין להם משרד ביצועי מוגדר וצורך ארגוני מוכח.
בית המשפט לחוקה מוסמך לפסול מינוי של שר אך ורק על בסיס עילות מוגדרות ואובייקטיביות של עבר פלילי, עבירות קלון, או ניגוד עניינים כלכלי ישיר ומוכח שאינו ניתן להסדרה. בית המשפט לא יתערב במינוי מנימוקים של חוסר ניסיון או אי סבירות.
ביקורת שיפוטית חוקתית
לבית המשפט לחוקה תהיה הסמכות לבטל תקנות נשיאותיות, החלטות שרים או מדיניות של הרשות המבצעת, אך ורק במידה והוכח בהליך משפטי כי הן עומדות בסתירה מפורשת לחוקי הסנהדרין, לחוקת המדינה או למגילת הזכויות.
משרדי הממשלה והשירות הציבורי
ייעוד המשרדים
משרדי הממשלה הם הזרועות הביצועיות של הרשות המבצעת. תפקידם הבלעדי הוא ליישם את מדיניות הנשיא ותקנותיו, תוך בקרה קפדנית על איכות הביצוע, התייעלות מתמדת, ושימוש חסכוני וזהיר בתקציב המדינה.
שר ומנכ"ל
בראש כל משרד יעמוד שר מקצועי, אשר יתווה את יישום המדיניות הנשיאותית בתחומו. המשרד ינוהל בפועל על ידי מנהל כללי (מנכ"ל) מקצועי, שימונה ישירות על ידי השר כאיש אמונו לניהול זרוע הביצוע.
שירות ציבורי מקצועי ונטול קביעות
עובדי המשרדים הם משרתי ציבור (Civil Servants). על מנת למנוע פוליטיזציה, הם יגויסו על בסיס כישורים אובייקטיביים ומקצועיים בלבד ולא ימונו ישירות על ידי השר. עם זאת, על מנת להבטיח את שקיפות ויעילות המנגנון, לא תוענק קביעות לעובדי מדינה. למנכ"ל המשרד תהיה הסמכות הארגונית המלאה לפטר עובדים שאינם עומדים ביעדי הביצוע וההתייעלות.
רשימת המשרדים הסגורה
ממשלת יהודיה תורכב אך ורק ממשרדי הממשלה הבאים (מסודרים כאן לפי סדר אלפביתי/נושאי, בלא היררכיית חשיבות)
1. אוצר
2. איכות הסביבה
3. בריאות
4. ביטחון פנים (משטרה, ביטחון עורף, משמר גבול, כבאות, בתי כלא)
5. ביטחון חוץ (צבא ושירותים מיוחדים)
6. חוץ
7. חינוך
8. פנים
9. סעד (רווחה)
10. תשתיות ואנרגיה
איסור הרחבת הממשלה
רשימת משרדי הממשלה המפורטת למעלה הינה סגורה ומוחלטת. חל איסור חוקתי על הקמתם של משרדי ממשלה נוספים, משרדי רוחב, או פיצול משרדים קיימים.
תקציב המדינה, מיסוי ואיסור חוב
חובת תקציב מאוזן ואיסור חוב
כלכלת יהודיה מבוססת על תקציב מאוזן ואינה מבוססת חוב. חל איסור חוקתי על הממשלה, על הנשיא או על הסנהדרין לגייס חוב, להנפיק איגרות חוב ממשלתיות (אג"ח), או לייצר כל כלי פיננסי אחר המטיל חבות כספית עתידית על קופת המדינה או על האזרחים.
תקרת תקציב המדינה השנתי לא תקבע על פי הערכות או צפי גבייה עתידי, אלא תוגבל לממוצע הגבייה בפועל של המיסים בשנתיים הקלנדריות שקדמו להגשת התקציב.
קרן הייצוב הלאומית ועודפי גבייה
במידה וגביית המיסים בפועל במהלך שנת הכספים הייתה גבוהה מהמתוכנן, העודף התקציבי לא ישמש להגדלת ההוצאה הממשלתית השוטפת, אלא יועבר במלואו לקרן ייצוב לאומית.
כספי קרן הייצוב יישמרו כרזרבה סגורה ויושקעו בנכסים שמרניים מחוץ למשק של יהודיה. הממשלה תהיה רשאית למשוך כספים מקרן זו אך ורק לצורך כיסוי גירעון זמני שנוצר כתוצאה מירידה בלתי צפויה בגביית המיסים בפועל (מתחת למתוכנן), או במצבי החירום המוגדרים בהמשך.
במידה ונוצר גירעון שלא ניתן לכסותו באמצעות קרן הייצוב, יקוזז הגירעון הנותר באופן שווה מתקציבי משרדי הממשלה בשנת הכספים העוקבת.
חובת הגשת תקציב ותוכניות עבודה:
הנשיא מחויב להגיש לאישור הסנהדרין, לפחות 60 ימים לפני תחילת שנת הכספים, תקציב שנתי מפורט ותוכנית עבודה אסטרטגית לשנתיים הבאות. התקציב ותוכניות העבודה יכללו יעדים כמותיים, מדידים ושקופים לכל אחד ממשרדי הממשלה.
התקציב השנתי טעון אישור של מליאת הסנהדרין ברוב מוחלט. תוכניות העבודה השנתיות יעמדו לביקורת ומעקב שוטף של ועדות הפיקוח של הסנהדרין.
התקציב, תוכניות העבודה, דוחות הביצוע ודוחות הביקורת של הסנהדרין יהיו פומביים, שקופים ונגישים באופן דיגיטלי מלא לכל אזרח בזמן אמת, למעט נספחים ביטחוניים מסווגים שיוצגו לוועדת הביטחון החסויה של הסנהדרין בלבד.
בכל שנה, לא יאוחר מ-90 ימים מתום שנת הכספים, יגיש הנשיא לסנהדרין ולציבור דו"ח שנתי מסכם של תכנון מול ביצוע, המפרט באופן מדויק את העמידה ביעדים ובתקציבים שהוגדרו.
תקציב חירום ומס זמני:
החריגים היחידים לחובת האיזון התקציבי הם מצבי חירום לאומיים קיצוניים: מלחמה בעקבות תוקפנות זרה, אסון טבע בהיקף לאומי, או מקרה חירום בינלאומי שאינו בשליטת המדינה. מצב חירום זה יוכרז על ידי הנשיא וטעון אישור של רוב מיוחס (2/3) בסנהדרין.
מימון הוצאות החירום החריגות יתבצע אך ורק באמצעות משיכת כספים מקרן הייצוב הלאומית, או באמצעות הטלת מס חירום זמני וייעודי על אזרחי ותושבי המדינה.
חוקת יהודיה תקבע סעיף פקיעה אוטומטי (Sunset Clause) למס החירום: גביית המס תבוטל אוטומטית בתוך 12 חודשים מיום הטלתו, או עם ההגעה לאיזון תקציבי וסיום מצב החירום - המוקדם מביניהם. הארכת המס מעבר ל-12 חודשים תדרוש אישור מחדש במשאל עם.
נעילת שיעורי המס:
לא תותר הגדלה של שיעור מס ההכנסה (המס האחיד) מעבר לשיעור הקבוע בחוקה, אלא באמצעות אישור מפורש של הריבון במשאל עם.
מנגנון פקיעת כהונה בשל אי-אישור תקציב:
לא אישרה הסנהדרין את תקציב המדינה עד לתחילת שנת הכספים, יופעל אוטומטית תקציב המשכי (תקציב אשתקד בתוספת הצמדה למדד) למשך תקופה מקסימלית של 12 חודשים, על מנת להבטיח את רציפות שירותי החובה של המדינה.
אם בתום 12 חודשים של התנהלות תחת תקציב המשכי לא הגיעו הרשויות להסכמה והתקציב החדש לא אושר, ייכנס לתוקפו אוטומטית מצב של מבוי סתום חוקתי, במסגרתו יוטלו הסנקציות הבאות לאלתר:
הקפאת שכר: שכרם ותגמוליהם של הנשיא, סגן הנשיא, כלל שרי הממשלה וכלל חברי הסנהדרין יוקפאו באופן מיידי. הקפאה זו היא מוחלטת, והשכר עבור ימי העיכוב לא ישולם להם רטרואקטיבית גם לאחר אישור התקציב.
הקפאת סמכויות חקיקה ותקנות: ייקבע איסור חוקתי על הסנהדרין לדון או לחוקק כל חוק חדש, וייאסר על הנשיא או שריו לחתום על תקנות נשיאותיות או צווים חדשים, למעט תקנות חירום מבצעיות במקרה של פיקוח נפש או מלחמה.
הסנקציות האמורות יישארו בתוקפן המלא עד לרגע בו תצביע מליאת הסנהדרין ברוב מוחלט על נוסח פשרה מוסכם בין הנשיא לסנהדרין ותאשר את תקציב המדינה.
הפסקת כהונת נשיא מכהן וממשלתו
עילות ומנגנוני הפסקת כהונה:
כהונתו של נשיא מכהן תופסק לפני תום תקופת הכהונה החוקתית אך ורק באחד משני המסלולים הבאים ועל בסיס עילות מהותיות בלבד (כגון חריגה חמורה ומכוונת מחוקי התקציב, הפרת החוקה, או פגיעה אנושה בביטחון הלאומי):
1. מסלול פרלמנטרי - הדחה בסנהדרין:
הצעת הדחה שתוגש על ידי ועדה של הסנהדרין ותאושר במליאה ברוב מיוחס מוחלט של שלושה רבעים (3/4) מכלל חברי הסנהדרין המכהנים.
2. מסלול ישיר - יוזמת אזרחים:
חתימה דיגיטלית מאומתת של לפחות שליש (1/3) מכלל בעלי זכות הבחירה הרשומים במדינה על עצומת הדחה רשמית. לצורך כך, תעמיד המדינה את מערכת ההצבעה המקוונת המאובטחת (Public Ledger) לטובת הציבור.
משאל עם להדחה:
הושג יעד החתימות של שליש מבעלי זכות הבחירה, כאמור למעלה, יכריז יו"ר הסנהדרין לאלתר על עריכת משאל עם ארצי להבעת אמון בנשיא, אשר יתקיים בתוך 90 ימים. כהונת הנשיא תופסק רק אם הצביעו בעד ההדחה רוב של למעלה מ-50% מן הקולות הכשרים במשאל העם, ובלבד שבמשאל השתתפו בפועל לפחות 60% מכלל בעלי זכות הבחירה הרשומים ביהודיה.
מגבלת תדירות ומניעת שיתוק:
על מנת להבטיח את יציבות השלטון ולמנע רדיפה פוליטית, ניתן להפעיל את תהליך ההדחה (בין במסלול הפרלמנטרי ובין במסלול הישיר) לכל היותר פעם אחת בכל שנתיים קלנדריות, אשר ייספרו מיום כניסתו של הנשיא לתפקידו.
רציפות שלטונית וממשלת מעבר:
עם החלטה סופית על הדחת הנשיא (בסנהדרין או במשאל עם), תופסק כהונתו באופן מיידי.
סגן הנשיא המכהן יושבע לאלתר כנשיא בפועל ותפקידו יוגבל אך ורק לניהול המדינה השוטף ועריכת בחירות בזק נשיאותיות בתוך 90 ימים.
סיום כהונת הנשיא מביא לסיום כהונתם האוטומטי של כלל שרי הממשלה שמונו על ידו. עם זאת, על מנת למנוע ואקום שלטוני, ימשיכו השרים המודחים לכהן כממשלת מעבר זמנית, בלא סמכות ליזום פרויקטים או תקנות חדשות, עד להשבעת הנשיא החדש וממשלתו.
