תקציב המדינה, מיסוי ואיסור חוב

חובת תקציב מאוזן ואיסור חוב

• כלכלת יהודיה מבוססת על תקציב מאוזן ואינה מבוססת חוב. חל איסור חוקתי על הממשלה, על הנשיא או על הסנהדרין לגייס חוב, להנפיק איגרות חוב ממשלתיות (אג"ח), או לייצר כל כלי פיננסי אחר המטיל חבות כספית עתידית על קופת המדינה או על האזרחים.
• תקרת תקציב המדינה השנתי לא תקבע על פי הערכות או צפי גבייה עתידי, אלא תוגבל לממוצע הגבייה בפועל של המיסים בשנתיים הקלנדריות שקדמו להגשת התקציב.

קרן הייצוב הלאומית ועודפי גבייה

• במידה וגביית המיסים בפועל במהלך שנת הכספים הייתה גבוהה מהמתוכנן, העודף התקציבי לא ישמש להגדלת ההוצאה הממשלתית השוטפת, אלא יועבר במלואו לקרן ייצוב לאומית.
• כספי קרן הייצוב יישמרו כרזרבה סגורה ויושקעו בנכסים שמרניים מחוץ למשק של יהודיה. הממשלה תהיה רשאית למשוך כספים מקרן זו אך ורק לצורך כיסוי גירעון זמני שנוצר כתוצאה מירידה בלתי צפויה בגביית המיסים בפועל (מתחת למתוכנן), או במצבי החירום המוגדרים בהמשך.
• במידה ונוצר גירעון שלא ניתן לכסותו באמצעות קרן הייצוב, יקוזז הגירעון הנותר באופן שווה מתקציבי משרדי הממשלה בשנת הכספים העוקבת.

חובת הגשת תקציב ותוכניות עבודה

• הנשיא מחויב להגיש לאישור הסנהדרין, לפחות 60 ימים לפני תחילת שנת הכספים, תקציב שנתי מפורט ותוכנית עבודה אסטרטגית לשנתיים הבאות. התקציב ותוכניות העבודה יכללו יעדים כמותיים, מדידים ושקופים לכל אחד ממשרדי הממשלה.
• התקציב השנתי טעון אישור של מליאת הסנהדרין ברוב מוחלט. תוכניות העבודה השנתיות יעמדו לביקורת ומעקב שוטף של ועדות הפיקוח של הסנהדרין.
• התקציב, תוכניות העבודה, דוחות הביצוע ודוחות הביקורת של הסנהדרין יהיו פומביים, שקופים ונגישים באופן דיגיטלי מלא לכל אזרח בזמן אמת, למעט נספחים ביטחוניים מסווגים שיוצגו לוועדת הביטחון החסויה של הסנהדרין בלבד.
• בכל שנה, לא יאוחר מ-90 ימים מתום שנת הכספים, יגיש הנשיא לסנהדרין ולציבור דו"ח שנתי מסכם של תכנון מול ביצוע, המפרט באופן מדויק את העמידה ביעדים ובתקציבים שהוגדרו.

תקציב חירום ומס זמני

• החריגים היחידים לחובת האיזון התקציבי הם מצבי חירום לאומיים קיצוניים: מלחמה בעקבות תוקפנות זרה, אסון טבע בהיקף לאומי, או מקרה חירום בינלאומי שאינו בשליטת המדינה. מצב חירום זה יוכרז על ידי הנשיא וטעון אישור של רוב מיוחס (2/3) בסנהדרין.
• מימון הוצאות החירום החריגות יתבצע אך ורק באמצעות משיכת כספים מקרן הייצוב הלאומית, או באמצעות הטלת מס חירום זמני וייעודי על אזרחי ותושבי המדינה.
• חוקת יהודיה תקבע סעיף פקיעה אוטומטי (Sunset Clause) למס החירום: גביית המס תבוטל אוטומטית בתוך 12 חודשים מיום הטלתו, או עם ההגעה לאיזון תקציבי וסיום מצב החירום - המוקדם מביניהם. הארכת המס מעבר ל-12 חודשים תדרוש אישור מחדש במשאל עם.

נעילת שיעורי המס

לא תותר הגדלה של שיעור מס ההכנסה (המס האחיד) מעבר לשיעור הקבוע בחוקה, אלא באמצעות אישור מפורש של הריבון במשאל עם.

מנגנון פקיעת כהונה בשל אי-אישור תקציב

• לא אישרה הסנהדרין את תקציב המדינה עד לתחילת שנת הכספים, יופעל אוטומטית תקציב המשכי (תקציב אשתקד בתוספת הצמדה למדד) למשך תקופה מקסימלית של 12 חודשים, על מנת להבטיח את רציפות שירותי החובה של המדינה.
• אם בתום 12 חודשים של התנהלות תחת תקציב המשכי לא הגיעו הרשויות להסכמה והתקציב החדש לא אושר, ייכנס לתוקפו אוטומטית מצב של מבוי סתום חוקתי, במסגרתו יוטלו הסנקציות הבאות לאלתר:
  • הקפאת שכר: שכרם ותגמוליהם של הנשיא, סגן הנשיא, כלל שרי הממשלה וכלל חברי הסנהדרין יוקפאו באופן מיידי. הקפאה זו היא מוחלטת, והשכר עבור ימי העיכוב לא ישולם להם רטרואקטיבית גם לאחר אישור התקציב.
  • הקפאת סמכויות חקיקה ותקנות: ייקבע איסור חוקתי על הסנהדרין לדון או לחוקק כל חוק חדש, וייאסר על הנשיא או שריו לחתום על תקנות נשיאותיות או צווים חדשים, למעט תקנות חירום מבצעיות במקרה של פיקוח נפש או מלחמה.
• הסנקציות האמורות יישארו בתוקפן המלא עד לרגע בו תצביע מליאת הסנהדרין ברוב מוחלט על נוסח פשרה מוסכם בין הנשיא לסנהדרין ותאשר את תקציב המדינה.