מדינה בעלת זהות יהודית בארץ לא מובטחת
קווים מחייבים לדמותה
2024 © כל הזכויות שמורות למחבר: ד.ש.י.
אין להעתיק או לשחזר כל חלק מסמך זה בכל צורה שהיא, אלקטרונית, מכנית, העתקה, הקלטה או אחרת, ללא הסכמה מראש בכתב של בעל זכויות היוצרים, המחבר, אלא אם כן הדבר מותר על פי חוק. הצהרה זו חלה על כל הפורמטים האלקטרוניים והמודפסים של המסמך, לרבות, אך לא רק: קבצי PDF, מסמכי Word, ספרים אלקטרוניים ועותקים מודפסים.
גילוי הדעת שלפניכם פורס חזון של הקמת מדינה יהודית נוספת. מדינה שזהותה יהודית, השונה באופיה ממדינת ישראל שהיא מדינת הלאום של העם היהודי.
מדינה חדשה, במיקום גיאוגרפי אחר בעולם, רחוק מארץ ישראל על מאפייניה הייחודיים.
מדינת חוקה ליברטריאנית המושתתת על עקרונות הליברליזם הקלאסי והאסכולה האוסטרית.
מדינה השמה במוקד את חירות האדם, את החופש הכלכלי, את עקרונות השוויון ואת זכות הקניין ומפחיתה ממרכזיות המנגנון השלטוני/ממשלתי.
אם אתם נחשפים לרעיון בפעם הראשונה יתכן והוא נשמע לכם מיותר או לא ישים, אך יש עמים שלהם מספר מדינות. לדוגמא, לעם הערבי יש 22 מדינות שונות וזה לא נראה מוזר או חריג על אף שמדובר באותו העם.
מנגד, העם היהודי מונה כ- 15 מיליון נפשות ורק כמחציתם חיים בישראל. מדוע לא ייזום העם היהודי הקמת מדינה יהודית נוספת עבור יהודים אשר מסיבותיהם בחרו שלא לחיות בישראל ואשר על רקע האנטישמיות הגואה בעולם נמצאים במצוקה גוברת במקומות מגוריהם?
מדינה יהודית נוספת תספק גם אלטרנטיבה ראויה עבור ישראלים שמסיבותיהם בחרו לעזוב את ישראל אך יעדיפו לחיות במדינה בעלת זהות יהודית ודוברת עברית.
אם הרעיון של הקמת מדינה נוספת עבור העם היהודי מתחיל להישמע לגיטימי וגם נדרש, אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא.
הערה:
עבור מי שרואה בחלק מהרעיונות המוצגים בגילוי דעת זה גם נתיב שינוי אפשרי עבור ישראל איתנה יותר - חברתית, כלכלית וביטחונית. מובהר כי אין זאת מטרת המסמך ואין הוא עוסק בישראל ובאתגרים הייחודיים לה, למעט אזכור בהקדמה, במסגרת הרקע הכללי.
ישראל היא התגשמות תקוותיו של העם היהודי לאחר 1800 שנות גלות ונרדפות. לישראל אין תחליף והיא היהלום שבכתר אליו נושאים עיניהם יהודים בכל מקום בו הם חיים. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי והיא חוף מבטחים ליהודים באשר הם.
מסמך זה מתווה תכנית פעולה יישומית שמטרתה הקמת מדינה חדשה - בעלת זהות יהודית לא לאומית - אשר תהווה אלטרנטיבה עבור יהודים שמסיבותיהם בוחרים שלא לחיות בישראל.
מדינת ישראל עבורי, כאדם מאמין אך לא דתי, היא בבחינת נס גלוי. מקבוצה של עשרות אלפי עולים בסוף המאה ה- 19, להקמת מדינה באמצע המאה ה- 20, לניצחון במלחמת העצמאות, להתמודדות עם מלחמות הישרדות אל מול שכנותיה בעשרות השנים הראשונות לקיומה ועד למעמד של מעצמה אזורית ברבע הראשון של המאה ה- 21.
ישראל היא מדינה עשירה, משגשגת ובעלת השפעה עולמית.
התל״ג הגיע לכ- 500 מיליארד דולר והתוצר לנפש לכ- 55,000 דולר.
ישראל היא כוח עולמי בתחומי הנשק וההיי-טק ובחזית הטכנולוגית בעולמות האגרי-טק, הפיתוח הרפואי, מיחזור מים, התפלת מים פוד-טק וגם בתחום הבינה המלאכותית.
ישראל חברה במועדון החלל היוקרתי ועל פי פרסומים זרים יש לה גם יכולת גרעינית משמעותית.
ועם כל זאת, שנת 2023, שנתה ה- 75 מדינת ישראל, הפכה לשנה של תמורות קשות למדינה וגם ליהודים בתפוצות.
תשעת החודשים הראשונים של 2023 התאפיינו בהקצנת תהליכי הפילוג בחברה הישראלית, שהגיעו לקרע גלוי והתפוררות חברתית עד כדי סיכון למלחמת אחים. ראשיתו של התהליך ברפורמה/המהפכה המשפטית שיזמה הממשלה והמשכו בהחמרת השסעים במגדירים החברתיים היסודיים של החברה בישראל.
הטבח הנורא, מעשי הרצח, האונס, ההתעללות והחטיפה של ילדות וילדים, נשים וגברים, חיילות וחיילים, אשר ביצעו ערבים פלסטינים מעזה ביישובי העוטף ובחוגגי מסיבת הנובה ב- 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שנפתחה בעקבות זוועות אלו חידדו בציבור את ההכרה שהאויב אינו מבחין בין סוגים שונים של יהודים.
המלחמה שנפתחה בעקבות 7 באוקטובר חשפה עד כמה אציליים ומלאי רוח הקרבה, נתינה וערבות הדדית הם מרבית אזרחי ישראל ולצידם יהדות העולם. היא ממחישה גם את הצורך בחשיבה חדשה על מנת להקל על ישראל לרפא את פצעיה החברתיים ולהמשיך להתקיים בבטחה ושגשוג לטווח ארוך.
מוקדם עדיין לדעת מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של שנת 2023, 2024 ושנת 2025, אשר הלחימה נמשכת בהן ללא הפסקה, על מסלולה של המדינה בעשורים הבאים.
יש לקוות כי האירועים הטרגיים, לצד ההצלחות הצבאיות המרשימות במלחמת הקיום הרב זירתית שנכפתה על ישראל, ישמשו מנוף לשינוי גיאופוליטי במאזן הכוחות במזה״ת לטובת ישראל וגם לתמורה חברתית חיובית שתחזק את המדינה ותשמור עליה למען אזרחיה ולמען העם היהודי כולו.
שינוי חברתי חיובי הכרחי גם על מנת שנהיה כולנו ראויים להקרבה העצומה של חיילי וחיילות צה״ל, מטובי בניה ובנותיה של המדינה, אשר נלחמים בחירוף נפש למען קיומה ולמען הרבים כל כך שמסרו את נפשם להגנתה ולמען הרבים הנוספים אשר נושאים בגופם ובנפשם את פצעי הקרבות.
בהתבוננות לעולם, היום השחור של ה- 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו העלו אל פני השטח גל עולמי אלים של אנטישמיות, אשר עוצמתו חזקה במיוחד במדינות בהן קיימת אוכלוסיה גדולה של מהגרים ערבים ומוסלמים ובראשן מדינות מערב, מרכז וצפון אירופה, בריטניה, קנדה וארה״ב.
השינויים הדמוגרפיים והחברתיים הקורים במדינות אלה מעלים סימני שאלה גם לגבי טיב יחסיהן העתידיים עם ישראל, בטווחים של 10, 20 ו- 30 שנים ואילו משמעויות נגזרות ממצב של נסיגה אפשרית ביחסים הכלכליים, הביטחוניים והמדיניים.
שנת 2024 מתאפיינת בהחמרה נוספת של מציאות חיים בה האנטישמיות מחמירה והופכת גלויה ״ונורמלית״ במדינות המערב ומשפיעה ישירות על היהודים החיים בתפוצות, מחדדת את הסכנות הנשקפות להם ומעלה שאלות לגבי יכולת הדורות הבאים לחיות בהן בבטחה, לקיים חיים יהודיים שלא בהסתר ולהמשיך לשגשג.
במידה ולא יהיה שינוי לטובה במצב, יתכן וחלק משמעותי מיהודי אותן מדינות יחפשו אלטרנטיבות. ישראל היא האפשרות הראשונה והטבעית אך ניסיון העבר מראה שלא כולם יבחרו בה.
עבור יהודים הבוחרים שלא לעלות לישראל ועבור ישראלים הבוחרים לחיות בארץ אחרת, עולה חשיבות האפשרות להקמת מדינה חדשה - מדינה שזהותה יהודית ואשר תיתן מענה לשלוש נקודות מרכזיות:
יהודיה (מבוטא Yehodaya), תהיה מדינה שזהותה יהודית ומאפייניה המרכזיים הם:
לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ,
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָמוֹךָ,
אני ה׳
בטרם הפיכת יהודיה מחזון למציאות, נדרש לבנות צוות הקמה המבוסס על מומחים ממספר דיסציפלינות מרכזיות על מנת להפוך תוכנית כללית זאת לתוכנית פרטנית.
הצוות יכלול:
השטח עבור יהודיה יצטרך להירכש ממדינה קיימת שתהיה מעוניינת בכך. המבט הוא לעבר מדינות בעלות שטח נרחב, אוכלוסיה דלילה וכלכלה מתפתחת.
למדינה כזאת צפוי רווח כפול - גם סכום כסף משמעותי בהווה וגם שיתוף פעולה ופיתוח עתידי.
השאיפה היא למקם את יהודיה במקום רחוק ככל האפשר מישראל והמזרח התיכון עם עדיפות למיקום שיש בו מוצא לים.
השטח שיירכש צריך להיות גדול מספיק על מנת לתת מענה לאוכלוסיה שעשויה לצמוח בעתיד למספר מיליוני בני אדם.
מדינת יעד מועדפת היא נמיביה, בתקווה שתהא מעוניינת בכך.
על מנת ליישם מהלך כזה יהיה צורך בהתגייסות משולבת של מדינאים ואילי הון מהשורה הראשונה בעולם לקידום המהלך והפיכת החזון למציאות.
יידרש סכום כסף משמעותי על מנת להקים את המדינה. ראשית לצורך רכישת השטח המיועד לה ובהמשך לצורך פיתוח לרמה כזאת שתאפשר התחלה של התיישבות מודרנית, לצד התנעה של תהליכים כלכליים ומנהליים שייצרו את הדינמיקה של המדינה ויפעילו את גלגל התנופה הכלכלי והחברתי שלה.
אפשרות ריאלית להשיג זאת היא ע״י הקמת קרן ייעודית (או קונסורציום, או כל מבנה פיננסי אחר) עבור גיוס הסכומים שיידרשו. לקרן זאת יוכלו לתרום בעלי הון יהודים אשר יזדהו עם המטרות, הייעוד והדרך ויתכן וחלקם גם יסכים להיות פעיל ברמות מעורבות גבוהות יותר.
בעלי הון אלו יירשמו בתולדות יהודיה כחלק מהאבות המייסדים שבזכותם היא קיימת ומעבר לכך, זאת עשויה להיות הרפתקה משנת חיים גם עבורם ואפשרות אמיתית להירשם בהיסטוריה כמי ששינו את מסלולו של העם היהודי בכללותו.
מודל מימון אלטרנטיבי הוא הלוואה. לפי מודל זה יוסכם על מתווה של החזר הכספים שנתרמו לצורך ההקמה, לאחר שהמדינה תתבסס ותוך קביעת מנגנון הוגן לקביעה מתי יתחיל ההחזר ובאילו שיעורים.
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי והיא מוכרת ככזאת ע״י האו״ם וע״י כלל מדינות העולם המכירות בזכותו של העם היהודי לבית לאומי. אי אפשר להפריז בחשיבותה של מדינת ישראל עבור העם היהודי ויש מקום להתפלל שלעולם לא יאונה לה רע ושתמשיך לשגשג ולפרוח ולשמש בית בטוח עבור כל יהודי בעולם הבוחר בכך.
יהודיה אינה מדינת לאום יהודית אלא מדינה שזהותה יהודית. הבחנה זאת מקלה עליה להפריד בחוקתה בין הדת והמדינה ולהיות בית חם עבור כל זרמי היהדות הקיימים והעתידיים. יהודיה אינה מבקשת את הכרת האו״ם בקיומה וזהותה, כפי שהיא אינה חפצה להשתתף במוסדותיו או בארגונים בינלאומיים אחרים.
מטרתה של יהודיה אינה להחליש את ישראל או לפגוע בה בשום אופן שהוא ואם בוחנים את הדברים באופן מפוכח האפשרות לפגיעה כזאת גם לא באמת קיימת.
ישראל היא מדינת לאום מגובשת, חזקה, עשירה, תוססת, מעניינת, יפה ואהובה על יושביה. היא בקדמת המדינות המצליחות בעולם ויש לה המון מה להציע לאזרחיה ולכל יהודי אשר מעוניין לעלות אליה.
יהודיה היא חזון ורעיון ופוטנציאל. נתיב ההגשמה שלה הוא נתיב של מאמץ והתמודדות עם אתגרים וקשיים.
עבור אזרחי ישראל וגם עבור יהודים הנמצאים בצומת ההחלטה של חיים במדינה יהודית, אין באמת התלבטות: ישראל היא הבחירה ההגיונית, הנוחה והמתבקשת.
יהודיה היא בחירה עבור המעטים אשר אמונה בדרך אלטרנטיבית וחיבור לחזון, מהולים אצלם ביצר הרפתקנות.
לאור כל זאת יש לקוות ליחסים הרמוניים ולשיתוף פעולה שיועיל לשתי המדינות ויש לפעול להשגת יעד זה.
יהודיה תשאף להתבדל ולשמור על פרופיל נמוך. כחלק מזה תמנע המדינה מחברות באו״ם, מהשתתפות בארגונים המנוהלים ע״י האו״ם ובארגונים גלובליים אחרים (כמו ארגון הבריאות העולמי, הפורום הכלכלי וכד׳).
כמו כן, תשאף להימנע מלהיהפך למדינת חסות של מי מהמעצמות ו/או מדינות אחרות.
לצד זאת, תחתור יהודיה לקיים יחסי ידידות, מסחר ותרבות עם מדינות אחרות בעולם ובעיקר דמוקרטיות החולקות ערכים דומים של ליברליזם.
התפיסה החברתית כלכלית היא תפיסה ליברלית קלאסית, כפי שהיא באה לידי ביטוי במשנתם של מילטון פרידמן, פון מיזס, פרידריך האייק והוגים ליברליים קלאסיים נוספים.
יהודיה שמה דגש על שוויון מלא לכלל אזרחיה
מכאן נובעים האיסורים הבאים, אשר יוגדרו מפורשות בחוקה:
המדינה היא מסגרת ההתאגדות של תושבי המדינה וכל התאגדות אחרת אסורה (למעט התאגדויות מסחריות של חברות בע״מ, שותפויות ועמותות/ארגונים ללא כוונת רווח ובלבד שלא ישמשו לצרכים פוליטיים או כאמצעי לקידום אי שוויון והשגת הטבות על פני כלל הציבור).
המטרה היא למנוע מקבוצות אינטרסים ומבעלי יכולת התארגנות באשר הם (מפלגות פוליטיות, ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים, סקטורים באוכלוסיה וכל צורת התארגנות אחרת), לייצר אמצעי לחץ על מנת להשיג הישגים (כלכליים או אחרים) על חשבון הכלל (הציבור הרחב שאינו מאורגן). כל ניסיון להשיג תנאים מועדפים, תמיכות, הקלות, הסטת משאבים וכד׳ עבור יחיד או קבוצה יאסר בחוקה. כלל זה חל גם על אפליות ״חיוביות״ לכאורה כגון אפליה מתקנת לקבוצות אוכלוסיה, הטבות לפריפריה וכד׳.
מונופולים פוגעים בחברה ובצרכנים, חותרים נגד כלכלת השוק החופשי ובמהותם מדכאים חדשנות, רומסים תחרות ובמישור הרחב יותר, לצד העיוות הכלכלי, יוצרים גם עיוות חברתי, משחיתים את השלטון והחברה ומקעקעים את עקרון שוויון ההזדמנויות לכולם.
לצד האיסור בחוקה על קיומם של מונופולים (כולל מונופולים ״טבעיים״) תתווסף הוראה בחוקה המחייבת ביטול המצב המונופוליסטי תוך פרק זמן שייקבע בחוקה.
ביטול המצב המונופוליסטי יכול לקרות באחד משני אופנים:
פירוק המונופול ליחידות קטנות יותר אשר מבטלות את המצב המונופוליסטי של כל אחת מהיחידות, או, במידה ופירוק כזה אינו אפשרי, מיסוי המונופול באופן שבו כל רווח עודף העולה על 10% לפני מס (תוך נטרול סעיפים המנפחים את ההוצאות, כגון שכר מנהלים מופרז וכד׳), יועבר לקרן מיוחדת אשר תעשה שימוש בכספים לטובת הגדלת התחרות בענף והצמחת מתחרים נוספים עד לביטול המצב המונופוליסטי.
בעלי המניות במתחרים לא יוכלו להיות בעלי המניות במונופול הקיים.
באחריות המדינה למנוע, ככל האפשר, היווצרותם של ״מונופולים טבעיים״ מנקודת ההתחלה (חשמל, מים, תשתיות תקשורת, דרכים וכד׳).
פירמידות שליטה יאסרו בחוקה ותותר אחזקה של עד שתי רמות בלבד.
בנוסף, במקרה של אחזקה ברמה שניה תתקיים ערבות הדדית בין החברות ברמה השניה לאלו שברמה הראשונה.
יהודיה שמה דגש על שוויון הזדמנויות, חופש פרט וכלכלה חופשית לכלל אזרחיה
מכאן נובעים הדברים הבאים, אשר יוגדרו מפורשות בחוקה:
זכויות העובדים אל מול מעסיקים (סקטור פרטי) ואל מול הממשלה (עובדי ציבור) יוקנו מכוח חוקי המדינה בלבד, יהיו זהים לכל סוגי העובדים ויהיו מוגבלים בהיקפם על מנת לאפשר גמישות כלכלית וחברתית לעובדים ולמעסיקים.
לא תותר אפליה בין עובדי ממשלה לעובדים בסקטור הפרטי.
שאיפה ליוזמה פרטית ומנגד, ממשלה קטנה ככל האפשר. הכלל הוא שבכל נושא בו ניתן לספק את השירותים באופן יעיל ע״י הסקטור הפרטי, כך יעשה.
תפקיד הממשלה הוא לדאוג לתחרות, לאכוף חוזים, לדאוג לביטחון הפנים ולביטחון החוץ ובמקרים מסויימים, שיקבעו בחוק, לבצע אסדרה ולאכוף תקני איכות.
חלק ניכר מהשירותים הממשלתיים יינתנו ע״י הסקטור הפרטי, בפיקוח ממשלתי כאמור.
לא תותר הקמת רשויות ממשלתיות.
לא תותר הקמת חברות ממשלתיות.
ככל שהדבר ניתן יועברו לרשויות מקומיות סמכויות הנמצאות כיום בידי הממשלה.
מרבית השירותים והפרוייקטים שבאחריות הממשלה יבוצעו ע״י חברות פרטיות. אופן ההתקשרות בין החברות והממשלה יבוסס על עיקרון של מכרז תחילה כאשר בכל מצב בו שירותי החברה הזוכה ניתנים במתכונת של זמן וחומרים, או כוח אדם, היא תידרש להקים יחידה עסקית נפרדת לצורך מתן השירותים. הנתונים הפיננסיים של יחידה זאת ישוקפו באופן מלא לגורם המפקח מטעם הממשלה והרווח התפעולי המקסימלי שיותר ליחידה יהיה 10%. כל רווח עודף מעל 10% יושב לגורם הממשלתי המזמין. לא יותר ניפוח של הוצאות של יחידה זאת ע״י העמסות חריגות של תקורות או תרגילים אחרים.
חברה פרטית המתקשרת עם משרד או גוף ממשלתי בשירותים מבוססי כוח אדם או זמן וחומרים תוכל לעשות זאת לתקופה מקסימלית של שש שנים. בסיום השנה השישית תחוייב התקשרות עם חברה חדשה אשר אינה חברה בת של החברה הקיימת ואשר אינה נמצאת בבעלות אותם בעלי מניות, גם אם באופן משורשר או עקיף. עובדים הנותנים את השירות מטעם החברה הקיימת יוכלו לעבור לחברה איתה תתבצע ההתקשרות החדשה.
תקופת הצינון של חברה אשר נתנה שירות לגוף ממשלתי תעמוד על משך זהה לתקופת השירותים שניתנה, כלומר מקסימום שש שנים. תקופת הצינון תוכל להתקצר עד למחצית במידה והרווח התפעולי של החברה עבור שירותי כוח האדם, או הזמן והחומרים, יהיה נמוך מ- 10% כאשר על כל אחוז ירידה ברווח התפעולי תקוצר תקופת הצינון בשנה, עד למינימום צינון של מחצית מתקופת הצינון המלאה.
עובדים המועסקים ע״י המדינה, בכל הדרגים, כולל עובדים בשירות המדינה במסגרת התקשרות כוח אדם, יעברו תהליך של משוב שנתי של עמיתים (עובדים יעברו משוב ע״י המנהל הישיר ועמיתיהם ואילו מנהלים יעברו משוב ע״י המנהל הישיר וע״י העובדים הכפופים להם). בכל שנה, עבור כל גוף ומשרד ממשלתי, תסתיים העסקתם של העובדים הנמצאים בחמשת האחוזים הנמוכים במשובים.
שירותי הרפואה ינתנו ע״י גופים פרטיים, תוך שימת דגש על איכותם מתוך ראייתם כפרמטר מרכזי של איכות חיים.
שירותי רפואה בתחום רפואת החירום וכירורגיה יתבססו על רפואה מערבית.
בתחומי המחלות הכרוניות תוצע רפואה מערבית ולצידה גישות רפואיות טיפוליות אלטרנטיביות.
הרפואה האלטרנטיבית תוכר בביטוחי הבריאות כמו כל רפואה אחרת וכך גם רפואת שיניים.
בחוקה ייקבע כי האדם הוא האדון היחיד על גופו וייקבע איסור על כפיית טיפול רפואי, לרבות טיפולים מאריכי ימים, חיסונים וכיו״ב. כמו כן ייקבע כי אסור להפלות אדם או לפגוע בחירותו או בזכויותיו עקב אי רצונו להתחסן, או לחסן את ילדיו, או לקבל טיפול רפואי אחר כלשהו, גם במצבי חירום רפואיים או אחרים.
תפקידי הממשלה הם לעודד זירה רפואית תחרותית היוצרת הצטיינות ברמת השירותים לצד עלויות ביטוח סבירות ולקיים רמת פיקוח על מנת להבטיח עמידה בסטנדרטים של איכות הטיפול והשירות, כפי שייקבעו.
ביטוח רפואי יינתן ע״י חברות ביטוח פרטיות.
הפרשה לביטוח רפואי בסיסי, כפי שיוגדר בחוק, תהיה הפרשת חובה, ללא תלות בסוג ההעסקה (עצמאי, שכיר וכד׳).
משרד הסעד יטפל במימון הטיפול הרפואי עבור אנשים שמצבם הרפואי ו/או הנפשי אינו מאפשר להם לעבוד כלל ואשר אין להם מקורות הכנסה אחרים.
תפקידי הממשלה הם לעודד זירת ביטוח רפואי תחרותית היוצרת מגוון תוכניות ביטוח ומצטיינת ברמת שירות גבוהה לצד עלויות ביטוח סבירות ולקיים אסדרה ופיקוח על מנת למנוע הדרדרות לשוק ביטוח יקר ובלתי יעיל.
חינוך איכותי הוא המפתח לשגשוג המדינה והבטחת עתידה לאורך הדורות.
החינוך על כל רבדיו - גנים, בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות - יינתן באמצעות גופים פרטיים בלבד.
מטרת המדינה היא לקדם מערכת חינוך התומכת באיכויותיו האינדיבידואליות של כל תלמיד ומכוונת לממש באופן מקסימלי את יכולותיו ונטיותיו האישיות.
לימודי ליבה, המקנים כלים להשתלבות בשוק עבודה מודרני המוכוון טכנולוגיה ולימודי מדעים יהיו חובה בכל מסלולי ותוכניות הלימוד במערכת החינוך של המדינה, במינונים המותאמים למסלולי הלימוד השונים.
לימודי דמוקרטיה, חוקת המדינה, אזרחות, ליברליזם, שוויון הזדמנויות מגדרי וחינוך לחשיבה ביקורתית יהיו לימודי חובה בכל תוכניות הלימוד של המדינה.
חינוך גופני יהיה חובה ויתבצע בתחילת כל יום לימודים.
לימודי תנ״כ והיסטוריה ישולבו בכל תוכניות הלימוד, במינונים המותאמים למסלולי הלימוד השונים.
לצד מסלולי לימוד עיוניים וריאליים יתקיימו גם מסלולים מקצועיים ומסלולי רוח ואמנות.
הורים יהיו זכאים למימון בשווי קבוע מהמדינה בגין כל ילד במערכת החינוך ויוכלו לבחור את בתי הספר המתאימים לילדיהם בהתאם למיטב שיקול הדעת ההורי ונטיות הילד.
באפשרותם של ההורים לבחור להוסיף כסף לשכר הלימוד ולפנות לבתי ספר שלדעתם מקנים ערכים מוספים עדיפים לילדיהם או תוספות שהן מעבר לתקן החינוך שהגדירה המדינה.
התמיכה הכספית של המדינה תועבר ישירות למוסד החינוכי בו לומד הילד (ולא להורים).
אחריות המדינה היא לבצע אסדרה ולפקח על עמידת מוסדות החינוך בתקני האיכות שייקבעו, וזאת ע״י ביצוע מבחנים תקופתיים, מותאמי גיל, המשקפים את בסיס הידע אותו הגדירה המדינה כבסיס המזכה בתשלום.
ביטחון פנים (משטרה, עורף, כבאות ובתי כלא) וחוץ (צבא ושירותים מיוחדים) הם שירותים המסופקים בלעדית ע״י המדינה.
קיים איסור על הקמת מערכות ביטחון פרטיות (משטרתית, צבאית או אחרת).
לצד כוחות צבא הקבע ולצד מערך השיטור יתקיים שירות חובה שמשכו יוגדר בהתאם לתקופה, לצרכים, לאתגרים הביטחוניים ולמספר האזרחים ותושבי הקבע במדינה.
לצד שירות צבאי יוגדר שירות אזרחי בטחוני, במתכונת מודל השירות הרב-מימדי שהציע עו פר שלח, כאשר לצבא זכות הבחירה הראשונה לכל מלש״ב.
פטור משירות, מכל סיבה שהיא, סקטוריאלית, מצפונית, אישית, קבוצתית או אחרת (למעט פטור עקב מצב רפואי, פיזי או נפשי, קבועים), אסור בחוקה.
חובת הגיוס היא כוללת ושווה לכולם, ללא הבדל גזע, דת, מין או אמונה.
אדם המתעקש שלא לתרום את חלקו יאבד את הזכויות שמקנה אזרחותו ולצד זאת ייתכנו סנקציות נוספות, בבחינת מי שלא תורם את חלקו למדינה לא זכאי לקבל ממנה.
יהודיה אינה מדינת רווחה ומכאן נגזר ששירותי הסעד שהיא תספק יהיו מינימליים וגם הם יינתנו רק לאנשים החלשים ביותר בחברה אשר אינם מסוגלים לעבוד כלל ואין להם מקור הכנסה אחר ולפיכך הם חסרי יכולת לקיים את עצמם.
הסיבות לטיפול ע״י מנגנון הסעד חייבות להיות סיבות אובייקטיביות. למשל, מחלה פיזית, או נפשית, או נכות קשה, אשר מונעות כל אפשרות לעבוד.
מערך זה יפעל כמנגנון סעד התומך באמצעות כלים כמו תלושי מזון, מימון טיפול רפואי, סיוע מסוים בדיור וכד׳.
ככלל לא ינתנו תמיכות כספיות ישירות ויתוכנן מנגנון אשר מאפשר רק לנתמך להשתמש בתמיכות ואינו מאפשר לסחור בהן.
כל סוג של תמיכה תהיה מותנית במבחני הכנסה ויכולת השתכרות ולא ינתנו תמיכות למי שיש ביכולתו לעבוד, אך מעדיף שלא לעשות זאת ולא חשוב מאילו שיקולים.
לא יותרו סובסידיות למוצרים ולא יוגדרו מוצרי יסוד.
התחרות החופשית, מניעת מונופולים ומניעת היווצרות גופי לחץ אינטרסנטיים אחרים הם שיבטיחו רמות מחירים הוגנות.
אנשים שנקלעו למצבי אבטלה מתמשכת (למשל כתוצאה מביטול/צמצום משמעותי בתחומי עיסוקם עקב התפתחות טכנולוגית וכד׳) יהיו זכאים ללימודים ו/או להכשרות מקצועיות לתחומים חליפיים. אלו ימומנו ע״י מערך הסעד של המדינה.
משרד הסעד יימדד ביכולתו להוציא אנשים ממנגנון הסעד לחיי עבודה ועצמאות כלכלית.
לצד הסעד יוקצו משאבים לתחומי מחקר ספציפיים, בהם יש ערך לכלל הציבור, או שלמדינה עניין מיוחד בהם ואשר לא מקבלים מענה ע״י הסקטור הפרטי. משאבים אלו יהיו מוגבלים ורמתם תקבע בחוק ע״י הסנהדרין (הפרלמנט).
מובהר כי כל נושא שאינו מדעי טהור (למשל נושאי דת) לא יוכר כתחום מחקרי.
ביהודיה תתקיים הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה ונושא זה יוסדר בחוקה.
כל האמור בנושא זה תקף לגבי כל דת ולא רק לגבי זרמים בדת היהודית.
המדינה לא תשתתף, בשום צורה, במימון יוזמות דתיות, טקסים דתיים, בניית בתי כנסת, או מקוואות (או מוסדות של דתות אחרות מכל סוג שהוא).
המדינה לא תשתתף ולא תממן תמיכות בלימודי תורה ושום נושא או יוזמה אחרים הקשורים לדת, לרבות בניה או הקצאת שטחים עבור מבני דת או שירותי דת (לרבות של דתות אחרות).
כמו כן המדינה והעיריות / הרשויות המקומיות יהיו מחוייבות לגבות ממוסדות דת מיסים כמו מכל גוף אחר.
לא ניתן יהיה להגדיר נושאים דתיים או אמוניים במסגרות סעד, מחקר או כל תחום אחר אשר המדינה עשויה לתמוך בו מכוח חוק.
יובהר כי יהודיה אינה מדינה אנטי דתית. יתרה מכך, יהודיה היא מדינה שבמרכזה הזהות היהודית ושהבסיס לחוקי היסוד שלה הם חוקי התורה שבכתב שבין אדם לחברו. האנשים הבוחרים להתאזרח בה בוחרים לחיות את חייהם כיהודים, במדינה שזהותה יהודית דמוקרטית וליברלית.
מן העבר השני, המסגרת החברתית-כלכלית, מוסדות המדינה וכלל המסגרות המנהליות המאפשרת למדינה לפעול ולתפקד כיאות, הן מסגרות אזרחיות שבינן ובין הדת - על כל גווניה וזרמיה - מתקיימת הפרדה מלאה.
בנוסף, ובהתאם לעקרון השוויון, אסורה ביהודיה נקיטת עמדה או יצירת העדפה של אף זרם דתי ויתקיים בה חופש דת ופולחן מלא, במסגרתו שמורה לכל אדם הזכות לחיות את חייו לפי אמונתו ובהתאם לזרם היהודי (או האחר) שהוא מאמין בו ובלבד שאין הוא פוגע באמונתם, בזכויותיהם ו/או באורחות חייהם של אחרים.
אין זה משנה האם זהו זרם חרדי, חסידי, דתי-לאומי, קונסרבטיבי, רפורמי, קראי, יהודי-חילוני, או כל זרם אחר העשוי להתפתח בעתיד ובלבד שנשמר עקרון השוויון, הכבוד ההדדי ולכולם אותן זכויות ואותן חובות.
אף זרם ואף אדם לא נעלה על חברו וכל אפליה - לטובה או לרעה - אסורה בחוקה.
הכסף של יהודיה יהיה כסף וירטואלי שיבוסס על Blockchain (או מנגנון קריפטו מאובטח דיו אחר).
השם המוצע הוא ״שקל יהודיה״, או בקיצור, ש״י.
לא יוטבעו מטבעות ולא יודפסו שטרות פיזיים.
שקל יהודיה יהיה מטבע סחיר ולא ינוהל ע״י בנק מרכזי או גורם אחר.
לא יוקם בנק מרכזי ולא מוסד אחר הדומה לו באופי פעילותו.
האחריות לקביעת כמות הכסף תטופל דרך מנגנון אוטומטי של הוספת כסף למחזור, בהתאם לפרמטרים שייקבעו מראש ע״י ועדת מומחים המורכבת מכלכלנים ליברליים (למשל שינויים בגודל האוכלוסיה, התרחבות הכלכלה, מצבי משבר וכד׳).
פרמטרים אלו ייבחנו באופן תקופתי אך שינוי שלהם יחייב אישור בשני שלבים: 1. ע״י ועדת המומחים. 2. אישור הסנהדרין.
הוספת הכסף למחזור תתבצע ע״י הזרמתו ישירות לאזרחי המדינה, בהתאם למפתח חלוקה שיוויוני.
לא יתבצע ויסות של הפעילות הכלכלית, או של כמות הכסף, על מנת להשיג שליטה בשער החליפין של המטבע או באינפלציה.
חוב ממשלתי הוא פרקטיקה אסורה. לא יותר חוב ממשלתי ובמידה וחוב כזה יווצר, גם אם עקב נסיבות מיוחדות או כאלו שאינן בשליטת הממשלה, ייסגר החוב ע״י מס מיוחד, במנגנון שיוסבר בהמשך.
השליטה בכמות הכסף תנוהל דרך מנגנון אוטומטי, כפי שהוסבר בסעיף הקודם, וההפצה של הכסף תהיה ישירות לאזרחי המדינה, כאשר כל אזרח.ית מקבל סכום זהה.
לא תתבצע הזרמה באמצעות הממשלה או באמצעות בנקים מסחריים.
לא יותרו שיעורי רזרבה לבנקים המסחריים.
הבנקים המסחריים וגופים מורשים אחרים יוכלו להלוות מתוך ההון העצמי שלהם בלבד.
הכנסות נוספות ינבעו מדמי ניהול חשבון ושירותי השקעות וניהול, במסגרת שוק חופשי ותחרותי.
מס ההכנסה ליחידים ייקבע על סך קבוע של 18% מההכנסה ויש איסור להעלות או להוריד אותו ולא משנה הסיבה.
נושא זה ייקבע בחוקה.
מס ההכנסה ייגבה מכל סכום של הכנסה (מכל מקור שהוא) הנמצאת מעל הכנסת המינימום שתוגדר כיחס בשיעור קבוע מההשתכרות החציונית במשק (למשל, סה״כ השתכרות הנמוכה מ ⅔ השכר החציוני). יחס זה יהיה יחס קבוע ומעוגן בחוקה.
היחס שייקבע לא יהיה נתון לשינויים מצד הרשויות. שינוי שלו הוא כמו כל שינוי בחוקה ויחייב משאל עם.
המס יהיה אישי וכל אחד יידרש להגיש דו״ח מס אישי שנתי.
המס יהיה קבוע לכל סוגי ההכנסה (עבודה, רווחי הון, השכרת נדל״ן ועוד).
לא תותר ליחידים הכרה בהוצאות, למעט עבור הפרשות לאפיקים פנסיוניים (עבורם ישולם המס בעת תשלומם בפועל). רווחי הון ימוסו נטו בעת מימושם בפועל, כלומר בניכוי האינפלציה.
לצד מס ההכנסה יונהג מס הכנסה שלילי עבור מי שעובד אך הכנסתו הכוללת (מכל מקור שהוא) נמוכה מהשתכרות המינימום. שיעור הפיצוי על ההפרש שבין הכנסת המינימום לבין ההכנסה בפועל ייקבע בחוק.
לדוגמה: נניח ששיעור הפיצוי יהיה 60% מההפרש והשתכרות המינימום עומדת על סך של 10,000 שקלים.
אם סך ההכנסה אדם מסויים היה 6,000 שקלים, ההפרש להשתכרות המינימום הוא 4,000 שקלים ולכן מס ההכנסה השלילי שישולם לו יהיה 2,400 שקלים. כלומר, סך ההכנסה שלו יעמוד על 8,400 ש״י.
מודגש כי מס הכנסה שלילי ייושם במלואו אך ורק עבור מי שעובד במשרה מלאה.
עבור מי שעובד במשרה חלקית יותאם מס ההכנסה השלילי לפי אחוזי המשרה שעבד.
עבור מי שאינו עובד לא ישולם מס הכנסה שלילי כלל והוא יעבור לטיפול רשויות הסעד.
מנגנון מס ההכנסה השלילי יהיה אוטומטי ויופעל ע״י מנגנוני המס (ולא ע״י מנגנון הסעד).
מס הכנסה שלילי לא יחול על חברות ועסקים.
מס ההכנסה לחברות ייקבע על סך קבוע של 18% ויש איסור להעלות או להוריד אותו ולא משנה הסיבה.
נושא זה ייקבע בחוקה.
הכרה בהוצאות לחברות תצומצם להוצאות אשר יש להן קשר ישיר ומוחלט לתהליך הייצור/יצירת ההכנסות של החברה.
במידה והחברה מצאה דרך להימנע מתשלום, מלא או חלקי, של המס, ייזקף ה- EBITDA שלה לטובת בעלי המניות בחברה והם יידרשו להשלים את תשלום המס הנגזר ממנו כמס אישי שלהם (החלק שנחסך מהחברה).
הפניית רווחי החברה לטובת פעילות תרומות, השקעה, או כל אפיק אחר, לא תמנע את תשלום המס האמור ע״י בעלי המניות.
הבהרה: הסיבה בגללה נדרשת חברה בע״מ לשלם מס נובעת מהיותה ישות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלה. מס זה הוא מחיר ההפרדה וההגנה שמספקת ישות זאת לבעלי מניותיה אל מול עובדים, ספקים, נושים ורשויות. כלל זה יפה לא רק לחברות בע״מ אלא גם לכל התאגדות המספקת הגנה הדומה מהותית.
משקיעים ויזמים יכולים להימנע לחלוטין מתשלום מס חברות ע״י הגדרת העסק באופן שאינו מפריד אותם מהאחריות לגביו. זאת יכולה להיות שותפות, עוסק עצמאי או כל ישות שתוגדר בחוק, למשל חברה שאינה בע״מ.
מס ערך מוסף. יעמוד על סך קבוע של 12% עבור כל סוגי השירותים והמוצרים הסופיים (כאלה שאינם משמשים בתהליך) ויש איסור להעלות או להוריד אותו ולא משנה הסיבה.
נושא זה ייקבע בחוקה.
ייצוא של מוצרים או שירותים לא יחוייב במע״מ.
מיסים מיוחדים יוטלו על הציבור כולו, באופן שוויוני, בכל מצב בו היתה פריצה של התקציב עקב אירועים דרמטיים בלבד אשר נמצאים מחוץ לשליטת הממשלה, כגון אסון טבע, מלחמה או אירוע כלכלי גדול בעל השפעות בינלאומיות (למשל קריסת שווקים מרכזיים בעולם).
ממשלה אשר פרצה את התקציב, מסיבות פחותות מהמתוארות למעלה, בשיעור העולה על 18% מהתקציב שתוכנן, תידרש ע״י הסנהדרין להתפטר ותהיה מחוייבת לעשות זאת.
כל חריגה שנוצרה בתקציב תכוסה ע״י עודפים שיצרה הממשלה בשנים קודמות, אם היו כאלה. במידה ולא היו עודפים, יקוזז סכום פריצת התקציב מתקציב השנה הבאה. במידה ותהיה זאת שנת הכהונה האחרונה של הממשלה הרי שכל חברי הממשלה, לרבות הנשיא, אשר היו בתפקיד במהלך שנת התקציב, או בחלקה, יהיו מנועים מלקבל תפקידים בסקטור הציבורי למשך תקופה של 6 שנים מסיום הקדנציה.
במידה והממשלה תבקש לממן פרוייקטים גדולים אשר לא ניתן לממן מהמיסים השוטפים יהיה עליה לערוך משאל עם אשר יבהיר לציבור את התועלת בפרוייקט אל מול עלות המס המיוחד אשר תושת עליו ולאיזו תקופה יושת מס זה, כאשר מובהר כי במידה והפרויקט יעלה יותר מהמתוכנן, תקופת המס תתארך עד לכיסוי כלל ההוצאות שהיו כרוכות בו. במידה והפרויקט יעלה פחות, תקופת גביית המס תתקצר בהתאם.
רק פרויקט שאושר במשאל העם, לרבות המס הנגזר ממנו, הוא פרויקט שאושר ויכול להתבצע.
נושאים אלו יוסדרו בחוקה.
הסחר ביהודיה יהיה חופשי ממיסים ומכסים.
מיסי מגן, מכסים וסובסידיות לא יותרו בשום צורה ומכל סיבה שהיא.
יהודיה תתבסס על כלכלה חופשית ויהיה עליה למצוא את תחומי ההצטיינות והערך המוסף שלה אל מול העולם.
לא יוקם מוסד של ביטוח לאומי ולא מוסד אחר הדומה לו במהות או בתוכן.
המדינה לא תיקח על עצמה אחריות על נושאים המטופלים בישראל ע״י מוסד הביטוח הלאומי (או דומיו במדינות נוספות בעולם).
באחריותו של כל אדם לבטח עצמו בביטוחים אישיים הולמים וחובתו להפריש לפנסיה.
לא ייקבע שכר מינימום. כוחות השוק הם שיקבעו שכר הוגן ומנגנון הכנסת המינימום ישלים את הנדרש באמצעות מס הכנסה שלילי, כמוסבר בסעיף מס הכנסה ליחידים.
הנוסחה והיחס המגדירים את הכנסת המינימום יהיו קבועים ויעוגנו בחוקה.
שינוי שלהם הוא כמו כל שינוי בחוקה ומחייב משאל עם.
באחריות המדינה ליצור סביבה תחרותית אשר תאפשר כלכלה צומחת ושכר הוגן המאפשר פרנסה טובה.
תקבע בחוק חובת הפקדה לפנסיה על כל אזרחי ותושבי יהודיה.
הפנסיה תנוהל באמצעות גופים פרטיים בלבד ולא תותר הנפקת אג״ח ייעודיות של המדינה.
לא יותר קיומן של קרנות פנסיה במתכונת הקיימת היום, כלומר קרנות בהן מפקידי ההווה מממנים את הפנסיה של מפקידי העבר ובעצמם תלויים במפקידי העתיד על מנת שתהיה להם פנסיה בבוא היום.
כל מפקיד יפקיד לקרן ייעודית עבורו בלבד ויהנה מפירותיה.
באחריות המדינה לבצע אסדרה ולפקח על גופים אלה.
עמותות ישלמו מיסים כמו כל גוף אחר אך תרומות להן יוכרו כהוצאה לתורם.
עיריות ורשויות מקומיות יממנו את פעילותם ממסי קרקע ומס מתוך הכנסת התושבים בלבד.
תאומץ מדיניות מס הנשענת על רעיונותיו של הנרי ג׳ורג׳. כלומר, מדיניות הממסה את הערך של הקרקע (בהגדרת הקרקע נכללים כל המשאבים הטבעיים, כולל הקרקע עצמה, אוצרות הטבע, המים, המרחב הימי והמרחב האווירי).
התשלום עבור ערך הקרקע (בהגדרתה הרחבה, כאמור למעלה) יהיה חודשי.
ערך הקרקע ייקבע אחת לשש שנים ע״י ממוצע שבין הערכת שמאי מטעם העיריה (או הרשות המקומית או הממשלה, לפי העניין) ושמאי פרטי שימונה ע״י העושים שימוש בקרקע.
אם הפער בין הערכות השמאים יהיה עד 20% ייקבע ערך הקרקע כממוצע בין שתי ההערכות.
אם הפער יעלה על 20% ימונה שמאי שלישי, בלתי תלוי ואשר אינו בעל אינטרסים אצל אף אחד מהצדדים וקביעתו היא שתתקבל ובלבד שתהיה בטווח שבין שתי ההערכות הקודמות.
שיעור המס על הקרקע ייקבע בחוק אך לא יפחת מחצי אחוז (0.5%) בשנה עבור קרקע למגורים ולא פחות מאחוז (1%) עבור קרקע לשימושים אחרים.
ערך הקרקע אינו כולל את מה שצמוד אליה ולא הוקם ע״י המדינה/העיריה/הרשות המקומית (בניינים, תשתיות וכל דבר אחר שהמשתמש בנכס הקים בעצמו).
הקרקע (במובנה הרחב) תהיה בבעלות המדינה. לא תותר רכישת קרקע (במובנה הרחב) ע״י אנשים פרטיים, מוסדות, מדינות זרות, או כל גורם אחר.
אוצרות טבע יהיו בבעלות המדינה ולא בבעלות עיריה, רשות מקומית, או מועצה איזורית.
בנוסף למס על הקרקע, כל עיריה ומועצה מקומית תהיה רשאית לקבוע, במשאל עם של התושבים שבתחומה, האם לגבות מס נוסף, ובמידה וכן, מה יהיה גובהו באחוזים מתוך הכנסת התושבים ו/או החברות והעסקים שבתחומה. מס זה, במידה וייקבע, ייגבה ע״י מס הכנסה כחלק ממנגנון המס הכללי ויועבר ישירות לעיריה/מועצה מקומית או אזורית. המס המקסימלי שיותר לגבות יהיה 6%.
לא יותר שימוש בכספי ציבור ממשלתיים לטובת מימון פעילות עיריות ורשויות אזוריות או מקומיות.
תחומי אחריותן של עיריות ורשויות מקומיות ואזוריות יוגדרו בחוק והממשלה לא תתערב בהם.
ככלל השאיפה היא לחקיקה שתרחיב את תחומי אחריותן של העיריות והמועצות האזוריות, גם כדרך למנוע היווצרות של ממשלה מרכזית חזקה מידי.
החקלאות ביהודיה תהיה אורגנית, או חקלאות המבוססת Permaculture, או חקלאות הידרופונית.
לא תותר חקלאות קונבנציונלית המבוססת על שימוש בחומרי דשן והדברה קונבנציונאליים.
לא יותר שימוש בזרעים מהונדסים גנטית.
לא יותר גידול בעלי חיים בתנאים שאינם הולמים ואשר אינו עומד בתנאי גידול אורגני ובתנאי חופש.
יש לשאוף להגעה מהירה לביטחון תזונתי באמצעות חקלאות מקומית.
ליהודיה ניתנת האפשרות להקים עצמה כמדינה מוכוונת טכנולוגיה באופן מלא. המשמעות היא שרשויות המדינה עושות שימוש נרחב בטכנולוגיות ומאמץ יוכוון לפיתוח מכונות חכמות מבוססות AI.
כלל השירותים הציבוריים והממשלתיים ינתנו אונליין, בעברית ובאנגלית.
הקו המנחה ביהודיה הוא שימוש בתחבורה ציבורית והגבלה משמעותית של האפשרות לעשות שימוש ברכבים פרטיים במרחב העירוני. מימוש תפיסה זאת מחייב הקמה מראש של מערכת הסעת המונים יעילה, אמינה ומהירה בערים.
ההעדפה היא שרכבים פרטיים יוכלו לחנות בחניונים מאורגנים בהיקף המרחב העירוני, כאשר בתוך המרחב תותר, בנוסף לתחבורה הציבורית ורכבי חירום, תנועת כלי רכב פונקציונליים (למשל בעלי מלאכה לצורך ביצוע תפקידם).
בהתאם למיקום הפיזי יותאם סוג השימוש באנרגיה מתחדשת וגרעינית. הכלל המנחה הוא הקמת מדינה אשר כל האנרגיה שלה היא ממקורות נקיים ומתחדשים והיא עצמאית אנרגטית.
יתכן והמשמעות הפרקטית תחייב, בשלב הראשון התאמה והעדפה של הקצאת אנרגיה בהתאם לצרכים הכלליים (על חשבון הצרכים הפרטיים), לצד שיפור מתמיד של תהליכי הפקת אנרגיה מתחדשת והגדלת כמות האנרגיה המופקת.
המדינה לא תנפיק רישיונות לעיסוק במקצועות ולא תתיר הנפקה של רישיונות ע״י גופים אחרים (כגון לשכת רו״ח, לשכת עו״ד או כל גילדה מקצועית אחרת אשר ממילא קיומם יאסר עקב היותם התאגדות מונופוליסטית).
המדינה לא תתנה עבודה במקצוע בקבלת רישיונות.
תוטל חובה על המוסדות שהכשירו את בעלי המקצוע להנפיק הסמכות הכוללות את המידע הרלוונטי, לרבות, אישורי הכשרות ועמידה בדרישות המקצועיות והלימודיות, תואר אקדמי, הסמכה למקצוע וכיו״ב.
המידע המסופק ע״י המוסדות המכשירים עשוי לכלול גם ציונים ונתונים נוספים, כפי שיוגדר בחוק.
מידע זה יהיה חופשי וזמין לציבור באמצעות מערכת מידע ציבורית ייעודית לנושא.
בתחומים בהם נדרש אמון ו/או מיומנויות מקצועיות הנוגעות לתחומים ספציפיים (למשל רפואה), המוסדות המעסיקים יהיו חייבים לספק ללקוח את כל המידע אודות המיועד לטפל בהם ואת הנתונים הסטטיסטיים של הצלחתו בטיפולים דומים.
באחריות המדינה לבצע אסדרה בתחום ולוודא שהמוסדות המכשירים מספקים מידע אמין.
(האמור למעלה לא קשור לרישיונות נהיגה, רישיונות טיס ורישיונות שיט, המונפקים ע״י המדינה).
יהודיה פתוחה עבור כל יהודי הבוחר לחיות בה את חייו ולכל המבקש לקשור את גורלו עם העם היהודי ולהתגייר.
יהודים זכאים למועמדות אוטומטית לקבלת אזרחות. קבלת האזרחות כפופה לעמידה במבחנים שייקבעו בחוק (ולכל הפחות שליטה סבירה בשפה העברית, ידיעה של היסטוריית המדינה ושבועת אמונים למדינה ולחוקתה).
בני דתות אחרות יכולים לחיות במדינה בסטטוס של תושב קבע או תושב ארעי, לפי העניין, ובמקרים מיוחדים שיקבעו בחוק, יוכלו להגיש בקשה להתאזרחות. במידה והבקשה תאושר יצטרכו לעמוד באותם מבחנים (לכל הפחות שליטה סבירה בשפה העברית, ידיעת היסטוריית המדינה ושבועת אמונים למדינה ולחוקתה).
על תושבי קבע יחולו כל הזכויות והחובות החלות על אזרח, למעט הזכות לבחור ולהיבחר.
על תושבים ארעיים יחולו החובות והזכויות שיוגדרו בחוק.
לצורך הכרה ביהדותם של גרים יוכרו הגיור האורתודוקסי, הגיור הקונסרבטיבי והגיור הרפורמי.
יהודים קראים מוכרים כיהודים וככל שקיים גיור קראי, יוכר אף הוא.
כמות תושבי הקבע שאינם יהודים תוגבל למקסימום של 6% מאזרחי המדינה.
כמות התושבים הזמניים שאינם יהודיים תוגבל למקסימום של 6% מאזרחי המדינה.
ההגדרות הבאות מבוססות בחלקן, עם שינויים נדרשים, על אמנת גביזון-מדן.
ברמת החוקה ייקבע:
כל בן לעם היהודי זכאי לעלות למדינת יהודיה.
"בן לעם היהודי" הוא:
בן לאב או לאם יהודיים, או,
מי שהצטרף לעם היהודי, ואשר מתקיים בו אחד מאלה:
הוא מקיים אורח חיים יהודי ומעוניין לקשור את גורלו עם גורלו של העם היהודי.
הוא נרדף בשל יהדותו.
ובלבד שלא יהיה אדם בן לעם היהודי אם הוא רואה עצמו כבן דת אחרת.
מובהר כי:
התנאי "מקיים אורח חיים יהודי" יכלול חיים על-פי מסורת יהודית מוסכמת (הלכתית, קונסרבטיבית, רפורמית או קראית). מובהר כי קבוצות נוצריות כגון "יהודים משיחיים" לא ייחשבו יהודיות.
הצטרפות לעם היהודי יכולה להיות בדרך של גיור במדינת יהודיה, או גיור במקום שבו ישנה קהילה יהודית מגובשת בעלת דפוסי חיים מחייבים המגדירים את זהותה ואת זיקת חבריה אליה, אדם המקיים בקביעות דפוסי חיים אלו והוא חבר באותה קהילה, יוכל להיחשב כמי שהצטרף לעם היהודי.
ההגדרות הבאות מבוססות בחלקן, עם שינויים נדרשים, על אמנת גביזון-מדן.
זכאות אוטומטית לאזרחות יהודיה אפשרית ליהודים בלבד (כולל גרים) מכל זרמי היהדות, לרבות חילוניות יהודית, ונקנית מכוח לידה או מכוח שבות.
רק אזרח שהוא גם תושב יקנה לילדיו אזרחות מכוח לידה.
זכאי עליה מכוח שבות יקבל מעמד של תושב זמני ביהודיה. הוא זכאי להתאזרח בה אחרי תקופת זמן של שש שנים, לאחר שהצהיר הצהרת נאמנות למדינה ולאחר שגילה שליטה מספקת בשפה העברית וידע מספק בהיסטוריה של העם היהודי ובתולדות יהודיה ומוסדותיה. לא יידרש ויתור על אזרחות קודמת. הצטרפותו של העולה לשרות חובה מלא בכוחות הביטחון תפטור אותו מיידית מתקופת ההמתנה. זכאי עלייה שלא התאזרח רשאי לבקש הכרה כתושב קבע ובקשה זאת לא תסורב, אלא בנסיבות מיוחדות.
בני משפחתו הגרעינית – בן.ת זוגו וילדיו הקטינים הבאים עמו של זכאי עלייה על-פי חוק השבות (בן העם היהודי) יהיו זכאים, כמוהו, לרישיון כניסה וישיבה בארץ. התאזרח העולה - יקבלו אזרחות גם בן.ת זוגו וילדיו הקטינים בעת התאזרחותם, אם יעמדו בדרישות חוק ההתאזרחות.
רק מי שעולה ארצה - כלומר, מגיע אליה מחו"ל לצורך עלייה, זכאי להתאזרח בה מכוח חוק השבות ולהעניק זכויות לבני משפחה העולים עמו.
הסדרים מיוחדים להתאזרחות יתקיימו לגבי איחוד משפחות:
אזרח הארץ היושב בה, זכאי לכך שבן.ת זוגו יקבל רישיון ישיבה בארץ וכך גם ילדיו הקטינים של אזרח שנולדו לפני שהיה לאזרח.
מי שהתאזרח ביהודיה לא יעניק זכויות לבן-זוגו במשך שש השנים הראשונות להתאזרחותו.
"בן.ת זוג" לצורך חוק זה הוא לאחר נישואין כחוק.
ההגדרות הבאות מבוססות בחלקן, עם שינויים נדרשים, על אמנת גביזון-מדן.
יוצהר במפורש כי הרישום מבוסס על הצהרת הנרשם, המבוססת על עובדות בנות הוכחה. הרישום עצמו אינו יוצר ראיה לנכונות האמור בו.
2. מרשם התושבים יכלול ציון דתו של אדם.
המבקש להירשם כיהודי בדתו יצהיר על בסיס יהדותו ויבחר בין האפשרויות: בן לאם יהודיה, אב יהודי, או גיור. אם התגייר, יצוינו במרשם מועד הגיור, מקומו וזהות בית הדין המגייר.
לא יוכר טקס גיור המבוצע שלא על-ידי בית דין הפועל מטעם קהילתו היהודית של המתגייר בזמן הגיור.
יהודיה תקיים מכון גיור ממשלתי שיוסמך לגייר בהתאם לכללי היהדות הקונסרבטיבית.
גיורים של זרמים יהודיים מוכרים אחרים יוכלו להיעשות בקהילות מחוץ או בתוך יהודיה.
פרטי המרשם הקשורים במעמדו האישי של נרשם יהיו פתוחים לעיונם של רושמי הנישואין ושל כל אדם לפי אישור בכתב של הנרשם. לגבי אנשים אחרים יחולו כללי הנגישות למידע המקובלים.
ההגדרות הבאות מבוססות בחלקן, עם שינויים נדרשים, על אמנת גביזון-מדן.
ברמת החוקה יקבע: לכל אדם זכות להקים משפחה. פרטים ייקבעו בחוק.
רשאים להינשא רק מי שקיבלו רישיון נישואין מן המדינה.
רישיון זה יינתן לאנשים פנויים, כולל להט״ב, בגיל הקבוע בחוק, ואשר אין ביניהם קרבה משפחתית אסורה.
אדם ייחשב פנוי רק אם הוא נחשב פנוי לפי הדין האזרחי.
בצמוד לרישיון הנישואין יקבלו בני הזוג פרטים על הוראות החוק בנוגע לחובות וזכויות במסגרת הנישואין, ועל האופציות העומדות בפניהם לעניין טקס הנישואין ודיני הנישואין.
מי שקיבל רישיון להינשא יבחר בעורך נישואין ובטקס לפי בחירתו. המדינה תעניק אישור לעריכת נישואין לפקיד רישום אזרחי מוסמך, ולמי שמוסמך לערוך נישואין לפי דיני קהילתו.
המדינה תכיר בנישואין שנערכו בחו"ל, אלא אם כן הם נוגדים את התנאים המנויים למעלה.
הכרעות לגבי הנישואין, כולל החלטות על תוקף הנישואין או חלותם, תיעשינה בבית משפט לענייני משפחה של המדינה אשר ישפוט על פי חוקי המדינה.
התרת נישואין תיערך בבית המשפט לענייני משפחה.
כל תעודת התרת נישואין תפנה באופן בולט להוראות שלמעלה.
בתעודת הזהות יירשם המעמד האישי בצירוף הפניה למרשם.
במרשם יצוינו טיב טקס הנישואין או התרת הנישואין, זהות מי שערך אותו, מועדו ומקומו.
פרטי הרישום ייקבעו בתקנות. למשל: מעמד אישי: נשוי. העורך: פקיד הרישום, או: הרב פלוני מטעם זרם דתי כזה או אחר.
פרטי הרישום יותאמו לצורכי הדתות והזרמים השונים, לפי בקשת נציגיהם.
המדינה לא תשתתף במימון מוסדות דתיים לצורך עריכת נישואין והתרתם ובתי דין דתיים אסורים ביהודיה.
בעניין החזקת ילדים ידונו בתי המשפט לענייני משפחה, לפי העיקרון של טובת הילד.
כל בתי המשפט ובתי הדין מחויבים לעיקרון של שוויון ערך המינים.
זכויותיהם של מי שחיים יחדיו שלא במסגרת נישואין תוסדרנה בחוזים ובהסדרים מיוחדים.
ההגדרות הבאות מבוססות בחלקן, עם שינויים נדרשים, על אמנת גביזון-מדן.
בחוקה ייקבע: השבת היא יום המנוחה הרשמי של יהודיה.
משרדי ממשלה, מוסדות חינוך, מפעלי תעשייה, בנקים, שירותים ומוסדות מסחריים יהיו סגורים בשבת.
איסור זה יחול על אזורים עירוניים כמו גם על כל צורת התיישבות אחרת, או אם הדרך.
מפעלים חיוניים, בתי חולים ושירותים חיוניים יקוימו במתכונת שבת.
זכותו של עובד לשבות בשבת. זכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו.
לא יופלה עובד שומר שבת בקבלה למקום עבודה או בקידום בה.
מקומות עבודה הפועלים בשבת יעסיקו אנשים בשבתות על בסיס של תורנות.
לא ייאסר על מסעדות ובתי בילוי לפעול בשבת, בהקפדה על מסגרות של מיקום ושל רעש מתאימים.
על חנויות נוחות וסופרמרקטים עירוניים, תחנות דלק ובתי מרקחת לא ייאסר לפעול בשבת.
מסעדות, מוזיאונים ומקומות בילוי אחרים הפתוחים בשבת ישבתו יום אחר בשבוע. פרטי ההסדרים ייקבעו ויוגדרו בידי ועדה מוסמכת מטעם הרשות המקומית.
נתיבי תחבורה יישארו פתוחים כל שעות היום וכל ימות השבוע.
ביישובים או שכונות שרוב מכריע של תושביהם שומרי שבת, או במקומות אחרים שבהם חשיבות מיוחדת להגבלת תנועה לזמן מסוים, יכול שנתיבי תנועה ייסגרו למשך השבת או חלקים ממנה, לפי החלטה מוסמכת של הרשות המקומית.
רשויות מקומיות וציבוריות רשאיות לנקוט צעדים במטרה לצמצם את היקף תנועת כלי הרכב בשבתות במקומות מסוימים. נתיבי תנועה עורקיים לא ייסגרו מטעמי שמירת שבת.
תתאפשר תחבורה ציבורית בשבת, על מנת לאפשר תנועה לנזקקים לה.
מוסדות מסחריים שרצונם בכך יוכלו לפעול במוצאי-שבת ולהאריך שעות פעילותם במשך השבוע.
יינקטו צעדים על מנת להקל על בילוי בשבת כגון ביקור במוזיאונים, או גנים לאומיים, או השתתפות באירועים, בצורה שתקטין חילול שבת, כגון אפשרויות לרכישת כרטיסים מוקדמת.
המשק כולו יפעל במתכונת של שבוע עבודה בן חמישה ימים, כך שתתאפשר פעילות חברתית, משפחתית, ספורטיבית ותרבותית משותפת גם מעבר ליום השבת על אופיו המיוחד.
עובד הנדרש לעבוד בשבת לא יידרש לעבוד גם ביום המנוחה הכללי האחר.
נציגי מדינה רשמיים בחו"ל לא יקיימו פעילות דיפלומטית רשמית בשבת ובמועדי ישראל ולא יחללו שבת בפרהסיה אגב פעילותם הרשמית.
ההגדרות הבאות מבוססות בחלקן, עם שינויים נדרשים, על אמנת גביזון-מדן.
הונאה בכשרות תוגדר כעבירה חמורה.
מטבחים ציבוריים המשרתים גם את המגזר היהודי - כגון בצבא, בבתי ספר, במשרדי ממשלה ובבתי חולים - יהיו כשרים.
תוקם רשות ארצית לרישוי בענייני כשרות. חבריה ימונו על- פי שיקולים מקצועיים-ניהוליים.
הרשות הארצית תגדיר מזון ומרכיביו המותרים באכילה על-פי הנחיות תורה שבכתב.
לא תינתן למפעל או למוסד תעודת כשרות שלא על-ידי הרשות, או על-ידי גוף שהוסמך לכך על ידה.
גוף שהוסמך על ידה יכול להיות כזה המעניק כשרות של זרמים אחרים, כגון כשרות בד״צ.
על רשות הכשרות ייאסר לערב שיקולים זרים במתן ההכשר או בהשגחה על כל גוף המספק מזון ללקוחותיו. כגון: למנוע אישור כשרות בשל קיום טקס נישואין רפורמי באותו אולם וכד'.
שירותי קבורה יסופקו ע״י גופים פרטיים וכל אדם רשאי לבחור את האופן והמקום בו ירצה להיקבר.
המדינה תקצה שטחים עבור בתי קברות.
המדינה תשתתף בסכום קבוע המכסה שירותי קבורה בסיסית, כפי שיקבע בחוק, והתשלום יועבר ישירות לגורם המנהל את טקס הקבורה.
המשפחה רשאית להוסיף על סכום זה כפי שתמצא לנכון.
המדינה תבצע אסדרה ופיקוח על מנת למנוע מצב של הפקעת מחירים לשירות הבסיסי ולקבוע תקן איכות לרמת השירות הנדרשת.
העם הוא הריבון והשתתפותו של העם בשלטון באה לידי ביטוי באופנים הבאים:
בחירת הנשיא - ראש הרשות המבצעת.
בחירת חברי הסנהדרין - הרשות המחוקקת
אישור שינויים ותוספות לחוקה באמצעות משאל עם.
הצבעה על נושאים בעלי אופי לאומי, משטרי, חברתי או כלכלי מהותי באמצעות משאלי עם.
יהודיה היא מדינה דמוקרטית - ליברלית - בעלת זהות יהודית, אשר בראש ההירארכיה המשפטית שלה נמצאת חוקה ליברלית. הדרג המשפטי השני הם חוקי היסוד של המדינה, המבוססים על פרשנות ליברלית לחוקי התורה שבכתב שבין אדם לחברו (יודגש כי חוקי תורה הנוגדים את החוקה, בהיותם בלתי ניתנים לפרשנות ליברלית, לא יכללו).
שיטת הממשל תבוסס על המוסדות הבאים:
הסנהדרין היא הרשות המחוקקת של יהודיה והיא מונה 36 חברים, חצי מהם נשים.
תפקידיה המרכזיים של הסנהדרין:
(לצורך פירוש חוקי התורה ניתן להיעזר במפרשי התורה הגדולים וחז״ל וכן באוצרות החכמה היהודית המתגלמים במשנה ובתלמוד ובמקורות נוספים - ובלבד שהדבר נמצא בהקשר לחוקי התורה שבכתב).
יובהר בחוקה כי ככל שחוקי תורה שבין אדם לחברו אינם ניתנים לפרשנות דמוקרטית-ליברלית-שוויונית, לא ניתן יהיה לצרפם לחוקי המדינה בהיותם סותרים את החוקה.
מובהר כי לא תותר הקמת מסגרות מפלגתיות. הבחירה במועמד היא בחירה אישית באדם ובמה שהוא מייצג.
הנשיא:
הנשיאות היא גוף ביצועי ובמסגרת זאת ניתנת לנשיא הסמכות לתקן תקנות זמניות.
בסמכותו של הנשיא הנבחר לבטל, או להחליף, תקנות שתיקן הנשיא היוצא ובלבד שאלו לא יפגמו בניהול ענייני המדינה ובסדר הציבורי.
אין בסמכותו של הנשיא לשנות, לעצור או לבטל מיזמים ופרויקטים אשר אושרו ותוקצבו ע״י נשיא קודם ואשר נמצאים בביצוע.
לסנהדרין הזכות לבטל תקנות, במידה והן עומדות בסתירה לחוקים או לחוקי יסוד.
למועצת החוקה הזכות לפסול תקנות העומדות בסתירה לחוקים, לחוקי היסוד או לחוקה.
שרי הממשלה הם פונקציות ביצועיות מקצועיות הממונות ע״י הנשיא והם אינם עומדים לבחירת העם.
מחובתו של הנשיא למנות אנשי מקצוע ראויים לתפקידי השרים, הממונים על משרדי הממשלה.
לא תותר מנויים של שרים ללא תיק.
לשרים יכולים להתמנות רק אנשי מקצוע מנוסים ומוערכים, כל אחד בתחום שהופקד בידיו, ובעלי יכולות ביצועיות מוכחות בתחומים אלה והיעדר ניגוד עניינים.
מינוי לתפקיד שר, או תפקיד בכיר אחר, של אדם שכישוריו המקצועיים אינם עולים בקנה אחד עם הכישורים הספציפיים הנדרשים למילוי התפקיד, יכול להיפסל ע״י הסנהדרין.
זכותו של הנשיא לערער על פסילת מינויו של שר בפני בית המשפט העליון.
משרדי הממשלה יחלוקו לשני סוגים:
על כל משרד ממשלתי ימונה שר אשר יתווה מדיניות לתקופת כהונתו.
משרדי הממשלה יאוישו ע״י אנשי מקצוע ובראשם יעמוד מנכ״ל המשרד.
עובדים אלה יהיו משרתי ציבור - Civil Servants - ולמעט המנכ״ל, לא ימונו ע״י השר.
משרדי הממשלה מסוג 1:
אוצר
משפטים
חוץ
פנים
סעד
איכות הסביבה
ביטחון חוץ (צבא ושירותים מיוחדים)
ביטחון פנים (משטרה, ביטחון העורף, כבאות ובתי כלא)
משרדי הממשלה מסוג 2:
חינוך
בריאות
תשתיות
חדשנות, טכנולוגיה ומדע
אסורה הקמת משרדים נוספים.
הנשיא מחויב להגיש לאישור הסנהדרין תקציב שנתי מפורט ותוכנית עבודה ברמה כללית יותר לשנתיים הבאות. התקציב ותוכנית העבודה יכללו פרקים ייעודיים ויעדים מדידים בכל אחד מתחומי פעילותה של הממשלה.
התקציב ותוכנית העבודה יאושרו ע״י הסנהדרין טרם כניסתן לתוקף ויהיו פומביות ונגישות לכל אזרח במדינה.
בכל שנה יגיש הנשיא לסנהדרין ולעם דו״ח שנתי מסכם של תכנון מול ביצוע, כולל דיווח על עמידה ביעדים בכל אחד מהפרמטרים שהוגדרו בתוכנית העבודה ובתקציב.
כלכלתה של יהודיה היא כלכלה שאינה מבוססת חוב ולפיכך תקציב הממשלה חייב להיות מאוזן, בהתאם לצפי גביית המיסים. החריגים היחידים לכך הם מצב של מלחמה, אסון טבע, או מקרה חירום בינלאומי שאינו בשליטת הממשלה.
אסור לממשלה להנפיק אג״ח על מנת לגייס חוב.
חריגה מהתקציב, מסיבה שאינה תלויה בממשלה (מלחמה, אסון טבע או מקרה חירום בינלאומי), תמומן אך ורק ע״י גביית מס זמני ייעודי מאזרחי ותושבי המדינה. גביית מס זה תבוטל עם ההגעה לאיזון תקציבי.
לא תותר הגדלת שיעור מס ההכנסה או מע״מ.
נושאים אלה יקבעו ויעוגנו בחוקה.
בתנאים הבאים ניתן להביא להפסקת כהונת נשיא מכהן:
1. הצבעה של חברי הסנהדרין ברוב של 2/3 ומעלה.
2. חתימה על עצומה של לפחות 1/3 מבעלי זכות הבחירה בבחירות, אילו היו מתקיימות במועד חתימת ההצעה. לצורך ביצוע בפועל של העצומה תועמד מערכת ההצבעה המקוונת המשמשת גם למשאלי עם.
במידה ויושג היעד של 1/3 ומעלה מבעלי זכות הבחירה התומכים בהדחה יתקיים משאל עם להבעת אמון בנשיא וכהונתו תסתיים ויוכרזו בחירות חדשות לנשיאות רק במידה ובמשאל העם יהיה רוב של יותר מ- 50% מבעלי זכות הבחירה להדחה.
תהליך הדחה של נשיא מכהן (אם באמצעות הצבעה בסנהדרין או באמצעות עצומה ומשאל עם) אפשרי רק אחת לשנתיים, אשר ייספרו ממועד כניסתו לתפקיד של הנשיא המכהן. הסיבות להפעלת התהליך חייבות להיות מהותיות. למשל חריגה משמעותית מהתקציב המאושר ללא סיבה מוצדקת, או נושאים חברתיים או ביטחוניים מהותיים.
סיום כהונתו של נשיא תביא באופן אוטומטי גם לסיום כהונתם של השרים ובעלי התפקידים שמונו על ידו.
במועצת החוקה יכהנו כל שופטי בית המשפט העליון, לפחות שליש מהם יהיו נשים.
נשיא בית המשפט העליון ישמש גם כנשיא המועצה.
מועצת החוקה היא הגוף המוסמך לפרשנות החוקה ושמירתה.
למועצה הזכות לבטל כל חוק יסוד, חוק, תקנה או החלטה, של הסנהדרין או של הנשיא, במידה והם אינם בהלימה לחוקת המדינה או לרוחה.
לא ניתן לערער על החלטותיה של מועצת החוקה בשני הנושאים שלמעלה.
חוקת המדינה עומדת מעל לכל חוק או תקנה וניתן לשנות אותה רק ברוב של 75% ומעלה במשאל עם שהשתתפו בו לפחות 75% מבעלי זכות הבחירה.
מקור חוקי היסוד אינו ניתן לשינוי בהיותו חוקי התורה שבכתב, שבין אדם לחברו, אך הפרשנות להם (באחריותה החקיקתית של הסנהדרין) והפיכתם לחוקי יסוד עומדת לביקורת מועצת החוקה על מנת לוודא שפרשנות זאת אינה נמצאת בסתירה לחוקה ועומדת בתנאים של דמוקרטית, ליברלית ושוויונית.
בית המשפט העליון משמש כסמכות שיפוטית עליונה.
בית המשפט העליון מונה 15 שופטים. כהונתם אינה קצובה בזמן וגיל הפרישה המירבי שלהם הוא 72.
שופטי בית המשפט העליון נבחרים מקרב השופטים הבכירים שבשופטי בית המשפט המחוזי, ע״י ועדה בת 11 חברים בה חברים: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי בית המשפט העליון, נשיא המדינה ועוד שני שרים, חמישה חברי סנהדרין שנבחרו ע״י הסנהדרין.
כהונתם של שופטים בערכאות נמוכות יותר אינה קצובה בזמן וגיל הפרישה המירבי שלהם הוא 72.
שיטת המשפט ביהודיה תהיה מושתתת על מושבעים, בדומה לשיטה הנהוגה בארה״ב.
חוקת יהודיה תנוסח באופן שיסדיר ויעגן את עקרונות היסוד עליהם מושתתת המדינה: חוקי התורה שבכתב, שבין אדם לחברו, הם חוקי היסוד ובנוסף: מיהו יהודי, גיור, כשרות, זכויות אדם, הפרדת רשויות, חופש דת, הפרדת הדת מהמדינה, חופש ההפגנה, חופש הביטוי, זכות הקניין, סחר חופשי, כלכלת שוק, שוויון בפני החוק, הזכות להצביע וסוגיות נוספות שיפורטו בנוסח החוקה המלא שיקבע ע״י מועצת ההקמה של יהודיה.
הממשלה היא ״רע הכרחי״ ויש לצמצם את מעורבותה בחיי האנשים ככל שניתן, להגביל את גודלה ולתחום את סמכויותיה למינימום הנדרש ובעיקר לתחומי ביטחון חוץ ופנים, אכיפת חוזים, סעד וטיפול בנושאים ספציפיים אשר הסקטור הפרטי נמנע מלטפל בהם וחיוניים למדינה.
כחלק מתפיסה זאת יפוזרו מוקדי הכוח כך שחלק מהותי מתחומי האחריות יהיה באחריותן של הרשויות המקומיות והעיריות.
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס, בשינויים מתחייבים, על הצעתה של מפלגת ״כחול לבן״ להוספה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע, מין, או מכל טעם דומה אחר.
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס, בשינויים מתחייבים, על סעיפי Freedom of Expression & Freedom of Demonstration בחוקה השבדית.
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בישראל, בשינויים מתחייבים:
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד הלאום בישראל, בשינויים מתחייבים:
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בישראל, בשינויים מתחייבים:
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד משאל עם בישראל, בשינויים מתחייבים:
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד הכנסת בישראל, בשינויים מתחייבים.
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד מבקר המדינה בישראל, בשינויים מתחייבים.
בין תפקידיו של מבקר המדינה יוגדר גם הקמה ותפעול של מערך בקרה שוטף על משרדי הממשלה השונים. האמצעי הוא בניית מדדים אובייקטיביים של יעילות, פריון, איכות שירות, שביעות רצון לקוחות ושביעות רצון עובדים, וביצוע השוואה בין ביצועי הסקטור הממשלתי לביצועי הסקטור הפרטי (שישמש כ- Benchmark).
תוצאות המבחנים השנתיים יפורסמו לציבור ובמקביל ידווחו למשרדי הממשלה ולסנהדרין.
באחריות ועדה ייעודית של הסנהדרין יהיה לעקוב אחר הצעדים שנוקטת הממשלה לשיפור הפרמטרים בהם הדבר נדרש, ככל שנדרש.
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד משק המדינה בישראל, בשינויים מתחייבים.
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד הצבא בישראל, בשינויים מתחייבים:
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד קרקעות המדינה בישראל, בשינויים מתחייבים:
ינוסח ע״י ועדת ההקמה של יהודיה.
יכול להתבסס על חוק יסוד השפיטה בישראל, בשינויים מתחייבים:
הוראות יסוד
יהודיה תהיה מדינה שזהותה יהודית-ליברלית-דמוקרטית, אשר מובנית בה זיקה ישירה ליהדות באמצעות שילוב של חוקי התורה שבכתב, שבין אדם לחברו, בפרשנות המתאימה אותם לחוקת המדינה, רוחה והעקרונות עליהם היא מושתתת.
על מנת לשגשג תיצמד יהודיה לעקרונות שלאורם היא נוסדת ותמנע סחף ולחצים צפויים לכיוונים של ממשלה גדולה, של ריכוז יותר ויותר כוח בידי הממשלה (או רשות שלטונית אחרת), ולחצים חברתיים שמטרתם להניע אותה מליברליזם קלאסי לעבר מודלים של מדינת רווחה, אם לפי מודל סוציאליסטי ואם לפי מודל קולקטיביסטי אחר.
יהודיה תיאבק בגילויים של גזענות כלפי השונה תוך פעולה חינוכית נגד הנהייה האנושית אחר מקסמי השווא של הסוציאליזם, הקומוניזם, הפשיזם תרבות ה- Woke וכל צורה של משטר קולקטיביסטי או סמכותני אחר.
יעדים אלו יושגו ע״י הגדרות ברורות וחד משמעיות בחוקה, היצמדות לעקרון שלטון החוק, ומעל לכל, באמצעות חינוך הולם לערך האוניברסלי של ״ואהבת לרעך כמוך״ ולערכים משלימים של דמוקרטיה, כלכלה חופשית, חופש אישי וחברתי, חשיבה עצמאית וביקורתית, אחריות אישית, מעורבות חברתית, חמלה וקבלת השונה (כל אדם נברא בצלם).
שגשוגה של יהודיה יתבסס על עקרונות האינדיבידואליזם, היוזמה החופשית והחופש האישי אשר יאפשרו לתושביה להביא לידי ביטוי מירבי את הכישרון, היזמות והגשמת החלומות האישיים שלהם, אשר יסללו את דרכה של המדינה כולה להצלחה ולפריחה.
חזון זה יתממש בזכות התגייסותם של נשים וגברים בכל הגילאים ולצידם אנשי ונשות ציבור, בעלי הון והשפעה. נשים ואנשים מעולים בכל הדיסציפלינות אשר רוח החופש מפעמת בנשמתם ואשר החזון, המרץ המשאבים, הרעיונות, הניסיון, הכשרון, ההירתמות והעבודה למען יעד משותף יהפכו את חזוןהקמת יהודיה מציאות של מדינה חופשית, שזהותה יהודית, מיקומה בארץ לא מובטחת והיא גן עדן במידותיו של אדם.
The form has been successfully submitted.
We will contact you by the email
Our team will contact you soon!
We will review and publish your platform soon!
Thank you for joining us. See you later!
